|
גם אני רוצה להיות שחקן,
לא במובן הדבילי של לשחק עם ג'וליה רוברטס או לשכב עם שרון
סטון...
כי התפטרות אמיתית, מהלב, יש רק בסרטים.
אם הייתי שחקן היו לי ביצים לגשת לבוס המטומטם שלי ולהגיד לו
ולכל חבר מרעיו את כל מה שאני חושב עליו. הייתי בא אליו וצועק
לו ישר לתוך הפרצוף אני מתפטר!!! אני מתפטר!!! כי כולכם אנשים
קטנים ועלובים ושנאתי לעבוד איתכם יא חראות ואת כיבוד הפרידה
אתם יכולים לדחוף לכם לתחת ולאכול אותו בצהריים של מחר.
ואז אני יוצא מהמשרד שלו עם חיוך כזה גדול, לא עם רגשי אשמה של
בן אדם שדפק לו עוד "יחסים" אלא עם חיוך של שחקן, כי ככה זה
כשאתה שחקן, אתה יכול להתפטר איך שבא לך. |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.