3 דפיקות נשמעו בדלת. "מי זה" שאל רון, "באתי להתרים". רון פתח
את הדלת וגילה מולו נערה שנראתה בערך בגילו. היא לבשה מדים של
הצופים והיו לה נמשים על הפרצוף ושיער שחור מדהים. "שלום אני
מהצופים באתי להתרים למען חולי סרטן", "אהה רק רגע" רון הוציא
מכיסו 10 שקלים ונתן לילדה. בחוץ היה חם ורון כבר ספר את הימים
לסיום כיתה ח'. "את גרה באיזור?" רון בביישנות. "כן עברנו לפני
שבוע לבית בתחילת הרחוב" היא ענתה. "אהה מאגניב אני רון דרך
אגב", "מאיה" היא ענתה. שם מדהים לנערה מדהימה.

"טוב אני צריכה להמשיך להתרים אז נדבר בפעם אחרת" היא אמרה
והלכה. וואו היא הילדה הכי יפה שראיתי בשנים האחרונות חשב רון
לעצמו. רון הלך לטלפון וטילפן לחברו הטוב אייל שגר בבית מול
וסיפר על הילדה החדשה מאיה שהגיעה לשכונה.
"שיער שחור ונמשים?" שאל אייל, "כן" ענה רון בחשדנות. הסתבר
שאייל כבר פגש את מאיה לפני רון והיום בערב הם הולכים ל"אין לך
מה להפסיד" שמוקרן בקולנוע השכונתי. רון לא ידע מה לעשות.

איך זה יכול להיות שסוף כל סוף הוא רואה מישהי מדהימה ומסתבר
שחברו הטוב הקדים אותו בכמה שעות.
כבר התחיל להיות מאוחר ורון הלך להתקלח. אחרי שהתקלח וירד
למטבח לקחת משהו לאכול סיפרה לו אימו שמחכה לו אורחת בחדר. רון
הלך לחדר לבדוק מי האורחת. פתאום הוא גילה שמאיה יושבת לו בחדר
על  המיטה ומנגנת לו בגיטרה הקלאסית. "כמה זמן אתה מנגן" היא
שאלה, "כמעט שנתיים" הוא ענה. "רגע אחד מה את עושה פה בכלל? לא
היית אמורה להיות בסרט עם אייל?" רון שאל בצורה מוזרה. "החלטתי
להגיד לאייל שאני חולה" ובאתי לפה.

רון נראה מופתע מאוד,"אוקיי" הוא ענה. "נו אז למה אתה מחכה"
מאיה שאלה, ועוד לפני שהוא הספיק לענות מאיה הורידה תחולצה.
רון לא האמין למראה עיניו. הוא התקרב למאיה בזהירות והיא אמרה
"קדימה אין לי את כל היום". פתאום נשמעה קול מלמטה "רון בחדר".
רון הציץ מהחריץ של הדלת וראה את אייל עולה במדרגות. "מהר
תתחבאי" אמר למאיה. "לא מתחבאת ולא בטיח" היא אמרה.

בינתיים כבר נהיה מאוחר מדיי. אייל נכנס בדלת. "מאיה? מה את
עושה פה חשבתי שאת חולה!" הוא אמר ואז שם לב שהיא לא לובשת חלק
עליון. "אין לך מה לדבר איתי יותר בחיים" הוא אמר לרון ויצא
בכעס מהחדר. "לא נורא עכשיו בוא נמשיך" אמרה מאיה לרון בקול
שטני. "לא נראה לי" אמר רון. פתאום לקחה מאיה את הגיטרה
הקלאסית והיכתה ברון בראש. הוא התעלף.
אחרי מה שנראה כמו נצח רון התעורר וגילה שכבר יש אור בחוץ. הוא
הרים את השמיכה וגילה שהוא ערום לגמרי. הוא ראה פתק גדול מאוד
על השולחן וניגש לקרוא. "יצאתי לקניות אני אחזור עוד מעט,באהבה
מאיה" היה כתוב בפתק. "לקניות??" אמר רון לעצמו, הוא לא הבין
מה קורה. הוא ירד במדרגות וגילה במטבח שני ילדים קטנים. "אבא
תכין לי ארוחת בוקר" אמר אחד מהם. "אבא?!@!", מה קורה פה חשב
רון לעצמו, ממתי הוא נהייה אבא. פתאום נכנסה מאיה לבית. "את
מוכנה להסביר לי מה קורה פה" רון אמר לה.

"לא קורה פה שום דבר" היא אמרה. "ממתי אנחנו נשואים?" הוא לה
בתקיפות. "תגיד לי מה עובר עליך היום" מאיה שאלה. "אני לא
מבין..." רון ענה, "מה יש פה להבין" מאיה ענתה לו מבולבלת.
פתאום נשמעו 3 דפיקות בדלת. "מי זה" שאל רון. "באתי להתרים".
רון פתח את הדלת וגילה מולו ילדה שנראה שחורדינית. היו לה מדים
של הצופים ונמשים על הפרצוף. "שלום אני מהצופים ובאתי להתרים
לאגודת החברים שתוקעים סכין בגב" היא אמרה.