רגלינו דוחקות, צפודות,
ראשנו כואב - סובל,
עינינו עייפות לראות,
וליבנו בחוזקה פועם.
היכן הוא השד,
נכוון הרובה,
נירה - נהרוג
ניפול - ניגמר,
ושם בין השדות
בערמה - ניקבר.

ידינו נחבלו קשות,
רגלינו כבר כרותות,
גידמים, חולים, ואך עיוורים
פוסעים אנו לסוף,
רוצים הכדור היישר אל הלב,
פיצוץ של חום להתעטף,
נסים מפני הקור,
מפני מטר גשמים.

בסירות מפרסים נחלום על ביתנו
נשוט אל החלום, סערות הם מלחמתנו,
ומעל להרים,
שם נישא בבטחה,
את דגל ארצנו
אומתנו האהובה.