כשנמאס הכל ואני רוצה לנסוע
כשכל דבר גורם לי לבכות
כשאין מוצא והכל תקוע
אני מסתכלת עליך כמה שיותר.
כשכולם הולכים ומשאירים אותי לבד
כשמרוב מרחב כבר אין לי אוויר
כשהרצון הטוב הופך לאלים
אני מסתכלת עליך כמה שיותר.
מהחלון נופל עלינו כוכב
רק שהרגע הזה לא ישבר
אל תגיד שאותי לעד תאהב
רק שעד סוף הרגע איתי תישאר.
כשאני צריכה סם חזק שיבוא ויקח אותי
כשהלב לא דופק, רק כואב
כשקר לי אפילו שחם
אני מסתכלת עליך כמה שיותר.
כשהחיוך המאולץ נמאס
כשהשתיקה משתלטת ואין יותר מילים
וכשההמשך תלוי ביותר מידי דברים
אני מסתכלת עליך כמה שיותר.
אך אתה לא תרופה
אולי רק משכך כאבים
ועכשיו, כשהכל אבוד
והכל אוזל ונוזל:
האויר, הדמעות, הלב.
מהחלון נופל עלינו כוכב
רק שהרגע הזה לא ישבר
אל תגיד שאותי לעד תאהב
רק שעד סוף הרגע איתי תישאר.
1999 |
