העננים בוכים
בערב מלנכולי זה
או שמא בוקר בא
ושמש זורחת
ואני הוזה?
על אדן החלון נשענת
במורד לחיה דמעה
מחוץ לבית מתבוננת
אל מעבר לאשמה
בידיעה, שחוסר החום
נובע שוב, מאותו התום
שפעם אחר פעם
מכשיל את מחשבתה
בחיפושיה אחר המושלם
מוותרת על אהבתה
ולבסוף, תמיד, נשארת עם עצמה
מהחלון אל הרחוב בוהה
עננים מאפשרים רק ראיה עמומה
והיא, על האושר עוד תוהה
מעוד פגישה כושלת, הוא חוזר
בדרך, במכונית, תקוע בפקקים
שר עם הרדיו, איך כלום לא עוזר
ומתאכזב כל פעם, ואיפה אלוקים
על השמשה, יורד הגשם
העננים תורמים עגמומיות משלהם
ורק לרגע, מפציעה השמש
וקרן אור שולחת ביניהם
על חלון, בבית דירות קטן
קרן אור, נופלת ברכות קסומה
אל פנים דירה, כמו בחלום ישן
אישה יפה, שקועה עמוק בעולמה
מבט רגעי, בעקבות אותה הקרן
שבצעה לרגע, את העננים
חושף לו פתח, אל תוך גן העדן
שנזכר אי אז, בחלומות ישנים
מתוך חלון, משקיפה החוצה אל הגשם
מכוניות בפקק, תקועות כמו חייה
משתעשעת לה במחשבה, שאולי בעצם
מחכה אהבה, אשר חולמת עליה
מתוך המכונית, מראה נשגב אליו נגלה
פנים יפות, מתוך חלון, ממלמלות תפילה
שמתאחדת עם תפילתו, לאושר ולאהבה
כמו מלאך, שבמגע ידו, מחזיר את התקווה
ובלי לחשוב, בצד הכביש, מחנה את המכונית
כמו מסומם, לא ממוקם, חסר תכנית
אל דלת בית דירות ניגש, לוחץ על פעמון
אך היא ויתרה זה כבר, הלכה לישון
ופתע מתעוררת
ובלי להבין
פותחת את הדלת
ולרגע, מצטמררת
מנסה להאמין
שהנה היא נגמלת
מלמול נבוך
"אני לא יודע למה
משהו בי משך אותי לכאן"
חיוך אמיץ
"אני מאמינה, שיש סיבה
לכל דבר, ויתגלה עם בוא הזמן.
אך מדוע זה פנייך מביעים כאב
התרצה להישאר, לשפוך את הלב?
הן גם אני, אשמח למעט חברה
כי היותי לבד עכשיו, היא לא מתוך בחירה
ולמה לך לא טוב היום?
נחליף חוויות מימי סתיו אפורים
משהו שקרה, או שסתם כך פתאום?
נחלוק לרגע לבבות שבורים"
חיוך של הסכמה, והרגשת שלמות
בלבבות השניים
הגשם מפסיק, העננים מתפזרים
זורחת שמש בשמיים
ודרך חלון פתוח, לחדר בדירה שכורה
אהבה חודרת, כמו גם אור השמש
מאירה את לבבות השניים, כמו את הדירה
אחרי הגשם, ששטף את אכזבות ליל אמש |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.