תום, מנחה חדשה בערוץ הילדים, בעלת עבר מפואר של פרסומות קטנות
ואופרת סבון כושלת, בת למשפחה מכובדת מאוד, אבא עורך דין ואמא
רופאה. את ילדותה העבירה תום בדשאים הירוקים של כפר סבא, מוגנת
מפני הבעיות שמטרידות ילדים רגילים בגיל הנעורים, חיה במעין
בועה שסיפקו הכסף של ההורים וההגנה של החבר הקבוע.
סער, דוגמן במשרה חלקית, חי בעיקר על הכסף של אבא שלו, זמר
מפורסם שהלך לעולמו בטרם זמנו.
תום וסער הכירו באיזה מסיבה של הברנז'ה. תום הייתה קצת שיכורה,
זה היה חודש בערך אחרי שהיא נפרדה מחבר שלה, שהייתה איתו מאז
התיכון, והיא עדיין הייתה קצת לא סגורה על עצמ, מה שדחף אותה
אל עבר הבאר החופשי. סער קלט אותה בזוית העין נשענת מתנדנדת על
הקיר בפינה, לא מוצאת את עצמה בין כל החשובים והחשובות האלה.
בקליק היה מיידי. חצי שעה בחוץ על הדשא, וסער הסיע את טל
לביתה, כדי שתוכל להתפכח. עזר לה לשטוף פנים, להיכנס למיטה,
ואף כיסה אותה ונשק לה ללילה טוב. אחר כך נסע לדירתו.
הקשר התפתח במהירות. מדורי הרכילות במקומונים חגגו על השלל.
"המחנה החדשה בערוץ הילדים נצפתה בזרועותיו של החתיך התורן,
בנו של הזמר המפורסם זכרונו לברכה"
כותרות מעין אלו הופיעו בכל צהובון תל אביב אפשרי, וגם בכמה
עיתונים בעלי תפוצה נרחבת מעט יותר.
תום וסער לא נתנו דעתם לרכילות ולשמועות. שניהם היו רגילים כבר
שכל דבר שהם עושים מצולם ומדווח, והתרגלו לחיות את חייהם בלי
לשים לב למצלמות העיתונאים.

טל אהב את תום. עוד בחטיבה הוא אהב אותה. בתיכון, כשהציע לה
לצאת אתו, ובמשך כל השנים שהיו ביחד. כל השנים בהם הוא דאג לה,
פינק אותה, טיפח אותה, הגן עליה. את הלילות הקרים במארבים
בלבנון הוא העביר במחשבות עליה, בגעגועים אליה. הוא ידע שהיא
נאמנה לו, ומחכה לו. כשאמרה לו שהכל נגמר, טל לא ידע מה עליו
לעשות. הוא לא יכל לראות את חייו בלי תום כחלק עיקרי בהם. כל
הדיבורים שלה, על זה שהוא יתגבר, שזאת אהבת נעורים, ושלא יתכן
כי הם ישארו ביחד לנצח, עברו לידו כאילו כלום. כל ההסברים שלה,
שהיא מיצתה את זה מכל כיוון אפשרי, שהיא צריכה גם להכיר אנשים
חדשים, לנסות דברים שונים, לא נגעו בו בכלל. כל הסיפורים שלה,
על מה שהוא יכול לעשות בלעדיה, לא עניינו אותו. הוא אהב אותה,
וידע שאחרת לא תהיה. שאף אחת לא תוכל להזיז את מה שהזיזה בו
תום. שאף אחת לא תוכל לגעת במקומות שהיא נגעה, עמוק בתוך
ליבו.
כשקרא במקומונים על הרומן החדש המתפתח, טל לא ידע מה עליו
לעשות. מצד אחד קיבל את העובדה שביניהם נגמר, ועליו לעבור הלאה
ולהמשיך לחיות את חייו. מצד שני, המחשבה על תום בזרועותיו של
אדם אחר, במיטתו של אחר, הוציאה את טל מדעתו. התמונה של תום
וסער מתנשקים שהתפרסמה במדור הרכילות של המוסף נצרבה במוחו,
ולא נתנה לו מנוח. טל ידע שעליו להשיב אליו את תום ובכל מחיר.
הוא ידע שעד שהיא לא תחזור אליו לא יהיה מאושר. טל החליט, ודבר
לא יכל לשנות את דעתו מעתה והלאה.

תום בכלל לא חשבה שטל עדיין חושב עליה. מבחינתה זה היה דבר
שנגמר, והחיים המשיכו. היא בכלל לא העלתה בדעתה שטל עדיין אוהב
אותה ורוצה אותה בחזרה. היא לא דמיינה שהוא מסוגל לעשות דברים
איומים כל כך על מנת להשיבה אליו.

המכתב הראשון הגיע ביום ראשון אחד. תום ישבה מול המחשב וקראה
את הדואר. גזרי נייר מעיתונים הודבקו על מנת ליצור את המסר
הבא:
"אם לא היא אז אף אחת, יותר טוב כלום מכמעט"
תום אפילו לא הקדישה תשומת לב למכתב. העובדה שטל הקדיש לה את
השיר הזה עשרות פעמים בעבר נשכחה מדעתה. היא בוודאי שלא
התייחסה למכתב כאל איום.
המכתב השני הגיע שלושה ימים אחרי זה. הפעם סער ראה אותו ראשון.
האותיות מהעיתון יצרו הפעם את הכתובת "סוף לתמימות". סער התרגש
מעט יותר מהמכתב, ופנה למשטרה. לא שזה עזר הרבה. כשבוע לאחר
מכן הונחו על סף ביתם של סער ותום שני חתולים מתים. הגופות
החתולים היו מונחים בצורה שדימתה אקט מיני. לידם נכתבה בדם
הכתובת: "כך יעשה לנואפים".
חוקרי המשטרה שהגיעו לא מצאו שום סימן מזהה לאשם. בתום לא עלו
שום חשדות. ההערכה המקצועית הייתה שמדובר במעריץ קנאי, ושלא
נשקפת שום סכנה ממשית לבני הזוג. סער חשב אחרת. הוא שכר בלש
פרטי, שיצפה על הבית ויתפוס את האשם "על חם". במשך שבועיים
שלמים לא אירע דבר, וסער נרגע. את הבלש הוא שיחרר, אבל ליתר
בטיחות צייד את הבית במערכת אזעקה משוכללת. לא שזה עזר.
כיומיים לאחר שסער פיטר את הבלש, נפרץ הבית בשעות הבוקר, בשעה
שסער ותום היו בצילומים. דבר לא נגנב, פרט ליומן הפרטי של תום,
והעדות היחידה לפריצה הייתה מכתב נוסף שהושאר על המיטה. במכתב
היה כתוב באותיות דפוס שחורות שיר, שנכתב כנראה בידי הפורץ.
"עוד כשהיית ילדה, הייתי היחיד, שהבין אותך, ושהגן עליך
כבר אז, ידעת היטב, שבלעדי, את חסרת משמעות
עכשיו, את לא מבינה, שאין לך אותי יותר
את לא רואה את השגיאה שלך, לא מבינה את הטעות
מאז שנגמר, חשבתי שיעבור לך הקטע, וחיכיתי שתחזרי
אבל טעיתי, וחיכיתי לשווא. אז את תהיי של אף אחד
אם לא תהיי שלי"
תום הייתה המומה. היא זיהתה מיד את הכותב. הרי מאות שירים
שכאלה נכתבו במיוחד בשבילה בידי טל. לקח לה שעות לעכל את
העובדה שהוא עדיין רוצה בה, שהוא עדיין אוהב אותה. אחרי שעיכלה
את זה, קלטה שגם היא מתגעגעת אליה. היא נשכבה על המיטה ובכתה
עמוק אל תוך הכרית.
כשסער הגיע הוא מצא אותה ישנה, עם בגדיה על המיטה. הוא העיר
אותה ושאל מה קרה, היא לא יכלה לספר לו. רק חיבקה אותו ובכתה.
לאחר שנרגעה, סיפר לה סער שמוקדם יותר התקשר אליו הבלש הפרטי
וסיפר לו שבחור שנעצר על פריצה לחנות נאבק בשוטרים ונורה. בדרך
לבית החולים התוודה הבחור שאיים וניסה להפחיד את סער ותום.
לפני שמת ביקש מאחד השוטרים להתקרב אליו, ולחש באוזנו בשארית
כוחותיו: "אני רוצה שתמסור בשמי לתום, שאהבתי אותה עד הרגע
האחרון. תמסור לה שטעיתי, ואני יודע שהיא מאושרת. תמסור לה
שאני לא יכלתי לחיות בלעדיה, אבל זה לא אומר שהיא צריכה לא
לחיות עכשיו בלעדי. אני מאחל לה רק אושר בחייה, וניפגש בעולם
הבא". לאחר שאמר את הדברים האלה החזיר את נשמתו לבורא.
תום בכתה. האדם אותו אהבה במשך שבע שנים מחייה איננו יותר. מי
שהיה כל חייה במשך זמן כה רב, מי שהייתה כל חייו, עכשיו אינו
בחיים.
"רק אל תהיי לי עצובה באמצע הלילה" אמר סער, וליטף את לחיה
בעדינות. היא השעינה את ראשה על חזהו המוצק, ולחשה אל ליבו
"איך אני יכול להיות עצובה כשאתה כאן איתי?"
הוא חיבק אותה בחוזקה, והם נרדמו, מחובקים, מאושרים. או ככה
לפחות סער חשב.
בבוקר, התעוררו לעוד יום חסר דאגות בחייהם של שני סלבריטאים
צעירים בארץ ישראל בתחילת האלף השלישי.
סער נפרד מתום בנשיקה והלך לעבודה. הוא הצטלם לקטלוג החדש של
חברת אופנה מפורסמת, וזאת הייתה העבודה הגדולה שממנה היה אמור
לפרוץ קדימה בעולם הדוגמנות המקומי. במשך כל היום חשב על תום,
התגעגע אליה, וחיכה לרגע בו יחזור אליה. הוא אהב אותה, והיה
מאושר.

כשחזר בערב, התקשר לתום מהדרך, להגיד לה שהוא בא. היא לא ענתה,
וסער הניח שהיא במקלחת או משהו בסגנון. קול המים הזורמים ששמע
כשנכנס אישר את מחשבותיו. הוא החליט להפתיע אותה. התגנב
באיטיות אל המקלחת, וראה את צללית ראשה מונח על אדן האמבט. סער
התפשט בשקט, והסיט את הוילון.
פניה היפים של תום היו מונחים במעין שלווה עילאית מעל פני
המים, כאילו נרדמה וחלמה חלומות יפים. רק צבעם האדום בוהק של
המים וריח הדם החריף באוויר הפר את התמונה השלווה.
לחוקר מקרי המוות לא נותרה ברירה אלא לקבוע התאבדות.

אומרים שמי שמתאבד נשלח באופן אוטומאטי לגיהינום. אומרים גם
שאין אהבת אמת, ושאהבה אינה נמשכת לנצח. תום מעולם לא הקשיבה
למה שאנשים אומרים. גם עכשיו, בעודה שוכבת בגן עדן, מתבוננת
בפני האל של טל השקוע בשינה שלווה, לא עניין אותה דבר מהנאמר
עליה בעולם שהשאירה מאחוריה.