ריח של סוף ליל קיץ
כובש את האוויר
העור השזוף מהשמש מתעורר לחיים
כמו לוקח נשימה עמוקה אחרונה

אני ואת רוקדים, מתחת לצל עץ התפוזים
רוח קלילה מניעה עלים ירוקים.. שובבים
שמשחקים בפניך היפות

אקטוף לך עוד פרי, זהו פרי גן העדן
אתן לך אותו, בחתיכות קטנות קטנות
וכאשר תצחקי, אנשק אותך על שפתייך
ואתענג על שני הדברים יחדיו..

היי לי אהובה,  ארקום לך אגדה
אהיה לך אביר, עם סוס.. ומרכבה
אוחז בידך הקטנה והלבנה
-הנרקוד?-

וכשנשכב יחדיו, עור לעור, עין בעין
במצעי הקטיפה, אל מול השמש השוקעת
שני אנשים אבודים, מוגנים בתוך רגע של קסם

אקח אותך על כנפי מלאכים רכות לגן עדן
על שביל של אלפי נשיקות בוערות
אותך.. ואותך בלבד, שכן נוצר רק לשנינו
לי, ולך
אהובתי...