אני יושב פה ומחכה לה, מחכה רק לה, היא לא כמו רכבת, אין לה
זמני הגעה קבועים, היא מגיעה כשנוח לה, והיא גם יודעת שאני לא
אגיד כלום, אלא רק אתן לה נשיקה ואקשיב לכל מה שהיא רוצה להגיד
לי, לספר לי, והיא יודעת שאני לא אגיד כלום, אלא רק אקשיב לה,
אסתכל אליה ואחשוב לעצמי "כמה אני אוהב אותך...", והיא יודעת
שאני לא אגיד כלום.
קמתי בבוקר והתקלחתי, היא אמרה שהיא תבוא ורציתי להיות מוכן
בשבילה, כדי שהיא תגיד לי
"ואי אתה מריח טוב, יא אללה כמה שאתה מריח טוב" בקול המתוק הזה
שלה, הקול הזה שאני כל כך אוהב ומחכה לשמוע.
"לעולם לא תצליח לגרום לה לאהוב אותך" הם אמרו, "כולם רוצים,
למה שאתה תהיה שונה?" הם שאלו אותי בלגלוג, "אני לא יודע למה
איתי זה יהיה ככה, אבל זה פשוט יהיה" הייתי עונה להם.
ועכשיו שהיא איתי ואני כל כך אוהב אותה והיא כל כך אוהבת אותי,
עכשיו הם רואים למה איתי זה שונה, כי זה אני, "אמרתי לכם שזה
יהיה שונה, אמרתי לכם".
התיישבתי על הספה, הרמתי את הרגליים ונשכבתי אחורה, עצמתי את
העיניים ודמיינתי אותה, כנראה נרדמתי כי שפתחתי את העיניים
ראיתי אותה מולי, יושבת על הכורסה ומסתכלת עליי, שתי כוסות תה
עמדו על השולחן רק מחכות שמישהו יבוא לשתות אותן, "איך נכנסת?"
שאלתי
"יש לי את השיטות שלי חמוד", "ו... למה לא הערת אותי?" שאלתי
שוב, "אתה כל כך מתוק שאתה ישן, לא רציתי להפריע לך, אז רק
ישבתי פה והסתכלתי עליך" היא אמרה בקול המתוק הזה שכל כך רציתי
לשמוע כבר זמן רב. "אבל ..אבל למה?" שאלתי בפליאה, "אתה לא
מבין?" היא שאלה בשקט, "לא..." עניתי בבושה "תסבירי לי?", "אני
אוהבת אותך... זה למה..." היא אמרה, "אני אוהבת אותך".
קמתי אליה ונתתי לה נשיקה קלה על השפתיים, "זהו? זה כל מה שאני
מקבלת?" היא שאלה, "כמובן שלא" עניתי בחיוך קל, התקרבתי
ונישקתי עוד קצת.
"עכשיו, תספרי לי מה עבר עליך" אמרתי לה "ואתה תגיד משהו באמצע
בשביל להפריע לי?" היא שאלה, "את יודעת שאני לא אגיד כלום".