|
אני אמות שרועה על המיטה שלי והראש שלי יהיה חנוק בתוך הכרית
הגוף יהיה מונח על המיטה ולאף אחד לא יהיה איכפת.
אני אמות בחדר שלי מוקפת בארבע קירות שליוו אותי במשך כל כך
הרבה זמן, הגב שלי יפנה לתיקרה שעליה הסתכלתי כל פעם שחשבתי על
עצמי.
אני אמות שכובה על שמיכת פוך בצבע כחול כפות הרגליים יהיו
מכוסות בשמיכת צמר לבנה.
אני אמות כשהידים שלי נמצאות בצידי גופי והרגלים שלובות, השיער
שלי יהיה פרוש על הכתפיים התלתלים יהיו פרודים ומונחים בעדינות
על המיטה.
אני אמות כשהראש שלי חנוק בתוך הכרית, העיניים יהיו עצומות,
השפתיים עם חיוך.
אני אמות בתוך הלבד שלי ולאף אחד לא יהיה איכפת.
ולא יהיה מכתב התאבדות כי לא הלכתי לאיבוד- הלכתי לישון ואני
לא אקום.
ולא יהיה דם כי אני לא אמות- אני אלך לישון.
ולא יהיה רעש כי אני ישנה ואני אשן בשקט.
אני לא אבכה כי אף אחד לא יבכה עליי.
אני לא אצרח כי אף אחד לא יצרח עליי.
אני לא אתגעגע כי אף אחד לא יתגעגע אליי.
אני לא אצרח כי אף אחד לא לחש עליי.
אני אמות שרועה על המיטה שלי והראש שלי יהיה חנוק בתוך הכרית.
הגוף יהיה מונח על המיטה ולאף אחד לא יהיה איכפת. |
|
|
"זאת בית שמש
ילדה זאת בית
שמש."
"אין כמו בית
שמש בלילות"
"יא חביביבי כך
נראה הרחוב בבית
שמש"
"היי סימונה
מבית שמש"
"הי דרומה לבית
שמש"
"הטנדר נוסע
הטנדר פה רץ
מבית שמש עד עין
המפרץ"
"אני הולך אני
הולך אני הולך
לבית שמש"
"בית שמש שלי,
בית שמש לא תמצא
מקום כזה טוב"
יעקב פופק מארגן
ערב שירי בית
שמש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.