מעלה,
אל מושא נשגב אקדיש רוחי
כדי לרומם ולהלל את רוחך
אני לא יודעת מאיזו סיבה
אקדם אותך בזוהר
ובניצוצות נושרים של אור
אתה שווה לי את הכל
אהבתיך
אלו מילים קשות מאוד
ההבטחה שלי נצורה בליבי
בעת ששלך נמוגה ואינה עוד
אברך אותך
שתשכיל ותדע להמיר את המתכת
שמקיפה ועוטפת כל חלק בליבך
שתוכל, ולא יכשלו רגליך
בשביל לאהבה
כי הדרך הקודמת אות של סבל,
לא שמחה
אסמן אותך
בנגיעות פסוקות של רגש
שגואה ומתגבר
אם יכולתי רק לדעת
איך אוכל להתגונן ממך
שאוכל להישמר ולא להתרסק.
יהללוך
כל גרמי השמיים הנותרים
שילבו להבתך
שלא תפגע באחרים. |
