|
מעלה,
אל מושא נשגב אקדיש רוחי
כדי לרומם ולהלל את רוחך
אני לא יודעת מאיזו סיבה
אקדם אותך בזוהר
ובניצוצות נושרים של אור
אתה שווה לי את הכל
אהבתיך
אלו מילים קשות מאוד
ההבטחה שלי נצורה בליבי
בעת ששלך נמוגה ואינה עוד
אברך אותך
שתשכיל ותדע להמיר את המתכת
שמקיפה ועוטפת כל חלק בליבך
שתוכל, ולא יכשלו רגליך
בשביל לאהבה
כי הדרך הקודמת אות של סבל,
לא שמחה
אסמן אותך
בנגיעות פסוקות של רגש
שגואה ומתגבר
אם יכולתי רק לדעת
איך אוכל להתגונן ממך
שאוכל להישמר ולא להתרסק.
יהללוך
כל גרמי השמיים הנותרים
שילבו להבתך
שלא תפגע באחרים. |
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.