חור בספינה נפרע,
הסלע חדר את השלווה
אל המצולות, אל הלא נודע
אל הכחול האין סופי,כחול הנשמה
ולתחתית כחול הנשמה צנחו שברי האונייה השבורה
והשברים העלו את אבק השיכחה,
אבק אשר כיסה שברי אונייה קדומה, חולל סערה,
שברי אוניות חשופות למצולות הקרות של כחול הנשמה.
המצולות התחממו, מים התעדו, בועות של גופרית עלו,
והכחול העמוק הפך לאדום.
כמעט שכל התקווה לכחול העמוק נעלמה.
אך אז כמנגנון ההגנה של הנשמה ירד מטר קר של גשם וצינן את כחול
הנשמה.
וכזיכרון מהסערה צנח אבק השיכחה על שיברי אוניות טבועות,
כרכס צלקות.
הכל שב על מקומו, אבק השיכחה המתוק. |
