הלב נשבר לרסיסים
אתה, שאהבתך היתה לי עולם ומלואו,
פתאום החלטת ש-לא עוד.
העיניים שמבטן היה לי הכל,
פתאום נראות זרות לי.
אתה שהיית כל עולמי,
פתאום הלכת והותרת אותי לבד.
כמו כולם ביקשת להישאר ידידים -
כי אתה חושב שמגיע לי יותר ואני אדם נפלא.
אבל אהבה כבר אין, ונשארה בך רק ידידות.
שנה וחצי הקדשנו האחד לשניה,
אהבתך היתה לי הדבר הברור מכל.
דאגת שוב ושוב להזכיר ולחזור -
שאתה כל כך אוהב, כל יום יותר ויותר,
והראת זאת בדרכים נפלאות.
אהבת בעוצמות שאף אחד לפניך לא אהב,
ועכשיו קשה לי לחשוב איך יוכל אחר לאהוב כך.
ועכשיו שהכל השתנה לי בין לילה,
לא מבינה איך לא הראת סימן עד לאותו הרגע.
איך ברגע אחד נפל עלי עולמי,
ולא נותר דבר מלבד להשלים עם החלטתך.
מחפשת דרך להבין-
איך ממשיכים בלעדיך?
איך קמים כל בוקר לעוד יום,
כשבחלומות הראש מסרב לקבל את פרדה?
איך מצליחים להכיל את כל הריק,
שמאיים לשאוב הכל פנימה.
אייך ממלאים את החלל שמותיר -
לב שבור |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.