New Stage - Go To Main Page


"אני רואה שאתה רודף אחרי, אתה חושב שתוכל להרוג אותי? לתפוס
אותי? לעצור אותי?, אין לך סיכוי. אני יהרוג את כולם, כמו
שהרגתי את ההורים שלך!". קראתי את הודעת ה-SMS פעם אחר
פעם...ידעתי ששולח ה-SMS היה סאסי סוסיאל. הייתי במטוס בדרך
ליפן, המקום בו נמצא סאסי.
"שלום אדוני" אמרה הדיילת. כבר כל צוות המטוס הכיר אותי כי
הייתי בין הלקוחות המובחרים של טיסות לחולי נפש בע"מ "אתה רוצה
משקה קר? אולי מיץ עגבניות? זה מאד טוב לתאים האפורים במוח!".
"כן בבקשה" אמרתי במהירות "בלי קרח". הדיילת הלכה במהירות אל
המטבח והוציא ממגירה מחבט גדול, היא לקחה את המחבט וניגשה אל
נוסע שבאותו זמן ישן, הרימה את המחבט ודפקה את המחבט בראש של
הנוסע...יצא לנוסע הרבה דם והדיילת לקחה את כל הדם בכוס והגישה
לי את המשקה התוסס. "הנה אדוני" אמרה הדיילת "כמו שביקשת, בלי
קרח, זה מיץ העגבניות החדש שלנו!"
הטיסה הייתה חלקה אבל קצת מסריחה, עדיין היו כמה גופות מהטיסה
הקודמת. היו שתי ילדים במעבר ששיחקו את בכדור, אתם מכירים את
הילדים האלה החמודים שתמיד מחייכים? אז כאלה היו הילדים. הם
שיחקו וצחקו ובדיוק שצחקו עם חיוך גדול המטוס "קפץ" למעלה ואז
חזר למטה, הילדים עם חיוך עפו למעלה והראשים שלהם נדפקו בגג,
נשבר להם הראש וחלקי המוח שלהם עפו לכל עבר, זה היה כמו שלג,
זה היה לבן ורך.
הייתי מאד נרגש, איזה יופי, מחזה מרהיב! והצוות של המטוס עושה
את המופע הזה כל טיסה, מאד יפה מצדם.
הייתי מצלם את המחזה היפה הזה אבל הייתי צריך לעסוק בענייניים
יותר חשובים, מעניין איפה סאסי נמצא? חשבתי לעצמי. ניגשתי
למחשב הנייד שלי ונכנסתי למאגר הנתונים הרשמי של המאפיה
היפנית. היו שם מלא פושעים:
אלי מריחואנה, משה קצב, יורי שם טוב, ועוד רבים... לאחר חצי
שעה של חיפושים מצאתי לבסוף את סאסי, הוא נמצא במועדון
הסמיילי, שנמצאת בעיר טוקיו.
לאחר שעה נחתנו בנמל התעופה של טוקיו וחילקו ארוחות.
יצאתי משדה התעופה והתחלתי לטייל בארץ מלאת האנשים, הרבה
דוכנים של דגים,פרות,שניצלים, ירקות, ובשר. עברתי על פני
האנשים ברחוב,כמו בכל ארץ היו שם הרבה סוגי אנשים,
יפנים,ערבים,סינים,יפנים,אמריקאים,יפנים,צרפתים,יפנים ועוד כמה
יפנים שעברו ברחוב... לפתע התנגש בי אדם גדול עם שפם עוד יותר
גדול, הוא היה מלא שרירים ומאד...גדול, כמו חיזוקית של הדס.
הוא הסתכל למטה וראה אותי, הוא חייך ותפס אותי בחולצה וגרר
אותי לסמטה. הוא הניח אותי ואמר, "אני הייתי הורג אותך במקום
אבל אני לא הורג אנשים ללא קרב הוגן!",ידעתי שזה סתם זיבולי
שכל ובתוך הנפש שלו הוא אדם בודד וגלמוד שאין לו עם מי לשחק,
והוא בסך הכל רצה לשחק איתי, אז הסכמתי... האיש עשה תנועה
מהירה קפץ באוויר ובעט בי, נפלתי לרצפה והרגשתי כאב חד בצד
השמאלי העליון, בזויית 90 מעלות מהצלע החמישית של החזה. ידעתי
שהוא יהרוג אותי אם אני לא יעשה משהו, הוא ידע קונג-פו , ואני
רק יודע להכין שניצלים,שאפילו אותם, אני לא מצליח להכין כי הם
נשרפים כל פעם מחדש!
איך אנצח אותו? ידעתי מה אני צריך לעשות, שלפתי במהירות שתי
כדורי עשן. קניתי את כדורי העשן מהחנות "מוני, זה כל השוני!"
(מוכר הנפצים בשכונה, להזמנות יש להתקשר 1800-80-80-90,לא כולל
ימי חול)...הפעלתי את כדור העשן הראשון וחיכיתי שיפעל, לבסוף
הבנתי שהכדור לא פועל,(לא כדאי לצפת להרבה מהסחורה של מוני!)
הלכתי להדליק את השני אך פתאום חטפתי בעיטה בלסת, נפלתי לרצפה
ע"י האיש שהתקיף אותי, ממש שחכתי ממנו! מעניין איך הוא הגיע
לכאן...איך זה שבכל הסרטים ותוכניות הטלוויזיה, נותנים
לגיבורים מלא זמן להתכונן לקרב(לדוגמא, פאוור רינגרס! איך יש
להם זמן להפוך לכל המגה בוטים או מה שזה לא יהיה, בלי שהאויב
לא מתקיף! זה לא פייר!), אבל לי לא?...הכדור התגלגל מהישג ידי,
ניסיתי להגיע אל הכדור אך ללא הצלחה האיש תפס אותי ועיקם לי את
הרגל, הוא שבר לי אותה! התעצבנתי נורא, קמתי צולע, וניסיתי
לבעוט בו, אבל נזכרתי שיש לי רגל שבורה...אז רצתי אל
הכדור,הגעתי אליו ומיד הפעלתי אותו, המקום התמלא עשן וברחתי
מהמקום במהירות.
ידעתי שלא אוכל להתחבא ממנו להרבה זמן, ולכן אני צריך שיטה
לנצח אותו. הלכתי לכיוון המלון בצעדים מהירים, בדרך נתקלו
עיניי במודעה גדולה, "למד KUNG-FU ב11- שעות..."
היה כתוב שהחוג נמצא ברחוב "האנשים והמתים"...
"ציפיתי לך" אמר קול מפינת החדר, כאשר נכנסתי לחדר די קטן "איך
ידעתי שאני יבוא?" אמרתי אל האיש הזקן שהתקרב אלי, היה לו זקן
קצר והוא היה לבוש מוזר "איך ידעת שאני יבוא?" חזרתי על השאלה
שלי, "סתם ניחשתי" אמר הזקן "אני מרגיש שיש לך הרבה חששות
המעיקות עלייך... אתה רוצה לשתף אותי?", "לא!" אמרתי. למדתי
יום שלם את אומנויות ה-KUNG FU והזקן לימד אותי את כל הסודות
באומנות הלחימה זו, למדתי לראות לאן האויב יתקיף, למדתי איך
לגבור על חבורה של 10 אנשים או יצורים אחרים בקלות, ולנצח
אנשים חמושים בנשק חם קר ופושר. "נשאר לך רק אתגר אחד סופי
לעשות" אמר הזקן שאמר לי את שמו, יוסי בן יוחנן "אתה צריך
להילחם מולי!". זה יהיה קל חשבתי לעצמי, הרי הוא זקן שהולך
למות עוד מעט, קמתי מהמזרן. הקרב התחיל... הזקן היה הרבה יותר
מהיר ממה שחשבתי והמכות כאבו נורא, ניסיתי לתת לו מכה בחזה אבל
הוא חסם את המכה, תפס לי את היד וסובב אותה, נפלתי לרצפה, הוא
ירד למזרן והתכוון לשים את הברך על הצלעות, שזה דרך אגב מאד
כואב, אבל התגלגלתי הצידה במהירות, הזקן גם קם במהירות והלך
במהירות לפינת החדר. יופי חשבתי לעצמי, הוא לכוד בפינה! רציתי
לרוץ אליו ולקפוץ בבעיטה עליו, התחלתי לרוץ אבל כאשר קפצתי
באוויר הזקן הסתובב לעבר הקיר קפוץ על הקיר ומשם קפץ אחורה, כך
שאני תקוע עם הרגל שלי בתוך הקיר (הוא היה עשוי עץ שברירי)
בעוד שהזקן יושב ומתבונן מהצד. כאב לי נורא, אבל ידעתי שאני
חייב להמשיך, הזקן קם וניסה לבעוט בי אך תפסתי לו את הרגל, הוא
איבד את שיווי המשקל ונפל ,לקחתי את הרגל שלי ונתתי לו מכה
בצאוור, הוא מת... אז הלכתי לקנות משהו קר לשתות אחרי האימון
הקשה.
הלכתי למלון, כאשר נכנסתי ביקשתי מהפקיד את המפתחות, הוא נתן
לי את המפתחות ואמר לי ללכת לחדר 564 . נכנסתי לחדר וראיתי שיש
שם גופה, במרכז החדר, הגופה הייתה פתוחה לרווחה וכל האיבריים
הפנימיים היו גלויים לעין. "איכס!" אמרתי, "יש גוק' ליד
הגופה!". לקחתי את הנעל של הגופה והרגתי את הגוק... פחדתי נורא
כי ידעתי שהנשמה של הגוק' תחזור בלילה כדי לנקום בי, אבל
התגברתי על הפחדים שלי והתקרבתי לגופה,  לקחתי מספריים מברג
ועוד כמה כלים ואמרתי לעצמי, איזה כיף! זאת הפעם הראשונה שאני
יכול לנתח גופה. כאשר ירד הערב גמרתי לנתח את הגופה אז זרקתי
את הגופה מהחלון, והלכתי לישון.
כאשר קמתי בבוקר החלטתי שאני צריך לברר איפה זה מועדון
הסמיילי... הפעלתי את המחשב ונכנסתי למאגר הנתונים
האינטר-עולמי של כת הסמיילי, נכנסתי למאגר הנתונים של:
"THE SMILY CLUB" שהוא היה המועדון בטוקיו. ביררתי את הפרטים
והדפסתי אותם. הלכתי אל המגירה של הבגדים והוצאתי משם: AK-47 ,
להביור SK400 , אקדח 45 מ"מ וסכין באורך 15 ס"מ, אני מוכן ללכת
למועדון הסמיילי אמרתי לעצמי ויצאתי מהמלון. התחלתי ללכת
לכיוון מועדון הסמיילי אבל לפתע ראיתי את האיש שהתקיף אותי
בסמטה! החלטתי להראות לו מה זה KUNG-FU, גם הוא ראה אותי ופנה
לסמטה ואני, אחריו! כאשר נכנסתי לסמטה ניסה האיש לתת לי אגרוף
בראש אך התכופפתי והוא פגע בקיר, ניצלתי את ההזדמנות ולקחתי את
הברך שלי ותקעתי אותה בעוצמה בבטן של האיש, הוא התקפל אך לקחתי
בשתי ידי את הראש שלו ודפקתי אותו בברך שלי, הוא התגלגל על
הרצפה ולא זז, ניגשתי לבדוק את הדופק שלו אבל כשהייתי קרוב
אליו הוא פתאום לקח את הרגליים שלו ותפס איתם את הרגלים שלי,
הוא הסתובב ואני איבדתי שליטה, אך לא שחכתי את הסכין שהבאתי
איתי והוצאתי את הסכין, לקחתי אותה ותקעתי אותה בגוף של האיש,
סובבתי את הסכין והוצאתי אותה, ראיתי שבטעות הוצאתי לו כליה
אחת, אז החזרתי את הכליה לגוף האיש ותקעתי את הסכין בצלע
החמישית של האיש, הוא התחיל לנשום בכבדות, עד שלפתע נפל על
הרצפה. החבאתי את הגופה בפח, והמשכתי בדרכי. הגעתי לכניסה של
מועדון הסמיליי שהיה מקושט בהרבה... סמיילים! הבניין היה עגול
ואם היו לוקחים מסוק היו רואים שמצוייר שם... סמיילי! היו 2
שומרים בכניסה שהפרצוף שלהם היה בעצם... מאד מכוער! התקרבתי אל
השומרים, רציתי לירות להם בראש אבל ידעתי שאז יגיעו כל
השומרים, "הצילו!" אמרתי "כלב שודד את הבנק שנמצא במרחק 3
ק"מ... בבקשה תעזרו לי!", "איפה הבנק?" שאלו השומרים.
"בפניה הראשונה שמאלה" אמרתי
"תודה".
השומרים רצו במהירות ופנו ימינה. נכנסתי למועדון הסמיליי, כאשר
נכנסתי המקום היה מלא עשן סיגריות משובחות, אבל לאחר כמה שניות
העשן התפזר וראיתי הרבה אנשים גדולים וחזקים, והרבה אנשים
שהימרו,עישנו,ושתו... ולפתע במרכז החדר ראיתי את סאסי הוא היה
גדול וחזק עם הרבה שרירים, על הזרוע שלו היה קעקוע של נחש
גדול, והרבה בחורות היו מסביבו. שלפתי את ה- AK-47 (למי שלא
הבין זה רובה כמו תת מקלע) ויריתי באוויר, כולם פתאום שתקו.
"איפה סאסי" אמרתי בצרחה.
"הנה אני!" עמד סאסי, והבליט את שריריו.
"אני יחסל אותך! אני ינקום!"
"או שלא!" צעק קול מהצד השני של החדר, היה זה איש שהתחבא בין
הצללים, אך עכשיו הוא יצא מהם, היה לו משהו מבריק על העיניים,
הוא לאט לאט יצא מהצללים, ולפתע הבנתי שהאיש בצללים זה... אלי,
היה לו מכשיר מוזר על העיניים שהיה אמור לדמות משקפיים, אך ללא
הצלחה. בזמן שהתבוננתי באלי, סאסי הצליח לברוח מהמועדון מיציאת
החירום, בלי שארגיש.
"אין משחק!" צעק אלי וירה באוויר. הוא התחיל להתלהב וקפץ
משולחן לשולחן בקפיצות גדולות. אני לא התרגשתי מהקפיצות שלו
משולחן לשולחן ושלפתי את הלהביור שלי ושרפתי אותו, שמתי את
הלהביור על מצב גסיסה כדי, כדי שאלי יגסוס, ולא ימות, כי אם
הוא ימות לעולם לא אדע לאן סאסי בורח. לקחתי את אלי ונתתי לו
כאפה, סתאם בשביל הכיף. ואז שאלתי אותו "איפה סאסי? לאן הוא
ברח?"
"אני לא יודע" הוא אמר.
נתתי לו כפה ושאלתי שנית "איפה סאסי?!"
"אני לא בטוח" הוא אמר
נתתי לו כפה ושאלתי אותו שלישית "איפה סאסי??!"
"הוא נוסע לרוסיה" אמר אלי ומת ביד שלי.
ארזתי את החפצים שלי והזמנתי כרטיסים להופעה של
D.J CLEAN & CLEAR שעושה הופעה ברוסיה וכרטיס טיסה לרוסיה.
הלכתי במהירות לכיוון שדה התעופה. אני בדרך לרוסיה! איזה כיף!

ההמשך יבוא...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/11/02 20:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר אילון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה