[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר אילון
/
אנשים מתים בלילה 2

"שלום, וברוכים הבאים לטיסת 5699459036 הנוסעת היישר אל ערב
הסעודית, אל דאגה יש לנו מספיק דלק כדי להגיע לערב הסעודית,
ולכן שמנו רק חצי מכמות הדלק שאפשר לשים, אם לא יהיה מספיק
דלק, נסתדר גם בלעדיו" אמרה הדיילת בדיוק כאשר המטוס התחיל
לזוז "מרחק הטיסה הוא 500 ק"מ והזמן המשוער הוא 8 שעות, ארוחות
יחולקו אחרי הטיסה. מותר להשתמש בפלאפונים רק במשך השעה
הראשונה של הטיסה כדי שאם נתרסק נהיה קרובים ליבשה, ואסור לעשן
במטוס, אם ברצונך לעשן תצא החוצה כדי לעשן ונשום קצת אוויר צח
או שתעשן בשרותים!, תודה שבחרתם בטיסות לחולי נפש בע"מ!" אמרה
הדיילת והלכה לכיוון השרותים.
"זאת הטיסה הראשונה שלי במטוס" חשבתי לעצמי "זה בטח מאד כיף".
בדיוק כאשר אמרתי זאת היתה טלטלה עזה במטוס. הרבה מהנוסעים לא
שמו חגורה, ולכן היו הרבה גופות על המטוס כי נשבר להם הראש או
עמוד השדרה. הדיילת צעדה במהירות ובמיומנות לעבר כל הגופות עם
שקית גדולה שחורה ואמרה "אוף, איזה לכלוך הנוסעים עושים!"
וזרקה את כל הגופות עם השקית השחורה מהחלון. "בצד שמאל שלכם
אפשר לראות טורנדו יפה מאד" אמר הקברניט " אנו מנסים להתקרב
לטורנדו כדי שתוכלו לקחת תמונות, אנא הכינו את המצלמות!"
התכופפתי למטה כדי לקחת את המצלמה שלי מתוך התיק, הרי מחזה כזה
אסור לפספס! כאשר התכופפתי ראיתי שיש פצצה מתחת למושב שלי...
אז לקחתי את המצלמה וניסיתי לצלם את הטורנדו. לאחר חצי שעה
כאשר קראתי את הספר החדש "הכן שניצל בעצמך!" נמאס היה לי לשמוע
את התקתוק של הפצצה, זה נורא עיצבן אותי אז לקחתי את המסור
החשמלי ששמתי בתיק ניסרתי את החלון של המטוס וזרקתי את הפצצה
וחזרתי למקום שלי, שהיה די רחוק מהחלון. פתאום כולם רצו להגיע
אל החלון כאילו הם רוצים להגיע אל הפצצה, הם ממש נשאבו לחלון,
"איזה מטומטמים" חשבתי לעצמי "למה להם לנסות לקפוץ מהחלון,
בשביל זה יש דלת!"
נשארה רק חצי שעה עד שאנו מגעים לערב הסעודית וכמעט כולם כבר
קפצו מהחלון, היו כאלה שכל כך רצו לקפוץ מהחלון עד ששברו לעצמם
את הגב כדי שיוכלו לקפוץ מהחלון.
נחתנו (לפחות מי שנשאר במטוס) בנמל התעופה של העיר קועיעייה.
החלטתי שלא כדאי שאלך מיד למלון וכדאי שאבקר בשוק קודם. בשוק
היו הרבה דיסקים צרובים והרבה נרגילות בכל מיני דגמים היה
אפילו את נרגילה "שאיפה 2002" עם 200 כוחות סוס! בשוק קניתי את
דיסק הטראנס החדש של מנהיג החיזבאללה, מוחמד ברקן. רציתי לצאת
מהשוק אך לפתע נתקלתי בערבי, אמרתי לו סליחה והסתובבתי, מאחורי
היה עוד ערבי ופתאום שמתי לב שמסביבי יש בערך 12 ערבים ערסים,
עם כפייה משובצת של אונייל. הם סגרו עלי את המעגל לאט לאט...
אבל הייתי מהיר יותר מהפקס של סבתא שלי ושלפתי את המסור
החשמלי, הצלחתי להעביר את המסור בנתב"ג בלי שיעצרו אותי כי
אמרתי להם שהמסור שלי הוא בעצם גיטרה במסווה. לקחתי את המסור
החשמלי וסבסבתי אותו מול הפרצוף של הערבים, הערבים נסוגו קצת
אחורה. לרגע זה חיכיתי, רצתי במהירות לעבר בנין של אחד הערבים
שהיה קרוב מאד והוצאתי לבנה אחת מהבנין, הבנין התחיל להתמוטת
וכל האבנים והברזלים נפלו על קבוצת הערבים. חשבתי שהם מתו אבל
פתאום, מתוך ההריסות, יצאו הערבים עם הרבה דם ושיניים שבורות,
הבנתי שהכפייה היא מקור כוחם ואם לא אשרוף את הכפייה שלהם הם
לא ימותו. התחלתי לצעוד אחורה כאשר לפתע היה הבזק מכיוון
השמים, היה אור חזק והוא התקרב במהירות... זה אסטרויד קטלני
שפגע בקבוצת הערבים, "זהו הם מתו" אמרתי לעצמי והלכתי
למלון...
המלון היה מאד משובח, הוא היה 4 אבנים והשירות היה ערבי
במיוחד! נכנסתי למלון ודיברתי עם הפקיד, "אהלן וסהלן, שו אסמכ
מפתחות? פי אנא להרוג אם לא מפתחות, אלחמדולילה!" אמרתי במבטא
אנגלי כבד. הפקיד הסתכל עלי בצורה מוזרה ואמר "סליחה, אני לא
מדבר ערבית!" הוא שלף כלי ארוך וחד, הוא נצץ לאור הנר שעמד על
השולחן העשוי מאבני נחושת, זה היה... מפתח. "אם ביקשת מפתח, אז
הנה הוא!" אמר הפקיד ונתן לי את המפתחות.
נכנסתי לחדר שלי, המספר שלו היה 3-5xy , הייתי מאד עייף,
נשכבתי על המיטה, הרגשתי משהו קשה מתחת לשמיכה של המיטה, זה
היה... נחש קוברה ענק באורך 2.5999 הוא זז מצד לצד בתנועות
מהירות, הוא נראה בדיוק כמו הנחש ששרפתי לפני הטיסה לערב
הסעודית כדי שאח שלי יסבול מהרעלה. למעשה הייתי בטוח שהנחש הוא
קרוב משפחה של הנחש ששרפתי והוא רוצה לנקום את נקמתו! אך אני
שלפתי להביור ושרפתי את הנחש עד שנשרף כליל, אך גם כל החדר
נשרף כליל. לא נבהלתי, ומיד לקחתי את חפציי ואת רשימת הנזקים
של החדר... התישבתי במסדרון וכתבתי ברשימת הנזקים שהחדר שרוף
והלכתי לקבלה. שם נתתי את המפתחות של החדר הישן וקיבלתי מפתחות
ורשימת נזקים לחדר החדש שלי. כאשר נכנסתי לחדר קפצתי על המיטה
ורציתי ללכת לישון, אבל הרגשתי משהו קשה מתחת לשמיכה של המיטה,
זה היה...
מטען חבלה, הוא הפריע מאד לישון אז שמתי אותו בצד, אבל הכרית
היתה יותר מדי רכה, "אני צריך משהו קשה כדי לשים בתוך הכרית
כדי שלא תהיה רכה" אמרתי לעצמי "אהה! הנה משהו שימושי" אמרתי
ולקחתי את מטען החבלה ותחבתי את המטען לתוך הכרית. "עכשיו
הכרית ממש נוחה" אמרתי לעצמי "אבל אני צריך לקחת מקלחת, אני
מאד מסריח!" אז הלכתי לכיוון המקלחת. נכנסתי למקלחת ושמתי על
המים הכי קרים, לקחתי שמפו ורציתי לשפוך לתוך היד שלי את הנוזל
אך פיספסתי את היד שלי והנוזל נמרח על הרצפה מחוץ למקלחת!
לקחתי את השמפו והפעם הצלחתי לשפוך את נוזל השמפו ליד שלי,
הסתבנתי במים הקרים. אך כאשר הסתבנתי לא שמתי לב לערבי שנכנס
לחדר שלי עם הסכין " שניצל PRO"  הוא התקדם לאט לעבר הסלון,
אבל הוא שם לב שאני לא בסלון אלא במקלחת, הוא רץ במהירות לעברי
עם הסכין ביד אני לא שמתי לב אליו והמשכתי להסתבן, הוא הרים את
הסכין גבוהה וכמעט הגיע אלי כאשר החליק על השמפו עף אחורה ושבר
את המפרקת שלו. אני לא שמתי לב לערבי והמשכתי להסתבן... כאשר
גמרתי להתקלח יצאתי מהמקלחת כולי רטוב ואז שמתי לב לגופה של
הערבי על הרצפה. "אוף!" אמרתי בקול רם אל עצמי "המנקים של היום
ממש חסרי אחריות, הם משאירים גופות בכל מקום!". יצאתי מהמקלחת
לקחתי את המטאטא והעפתי את הגופה החוצה. רציתי קצת להרגע
ולראות טלויזיה אבל גיליתי שהטלויזיה מקולקלת! אז לקחתי עט ואת
רשימת הנזקים וכתבתי טלויזיה שבורה וגופה באמבטיה. הלכתי לקבלה
ודרשתי להחליף חדר שוב, נתתי להם את הרשימת נזקים ואת המפתחות
והם נתנו לי שוב מפתחות לחדר החדש.
כאשר נכנסתי לחדרי החדש נשכבתי על המיטה ומיד נרדמתי.
קמתי בבוקר לבשתי חלוק והלכתי להכין לעצמי שוקו חם... כאשר
השוקו היה מוכן לקחתי את הוקו למטבח ופתחתי את עיתון הבוקר,
היתה שם כתבה מאד מענינת:
איש נהרג ממטען חבלה בתוך הכרית שלו!
האיש בא לישון במלון אבל הפקיד אמר לו שאין חדרים פנויים אך
בדיוק באותו זמן יצא איש מהמסדרון וטען שהטלויזיה מקולקלת והוא
רצה חדר חדש. האיש קיבל חדר חדש והאיש שלא היה לו חדרים קיבל
את החדר עם הטלויזיה המקולקלת. "הלכתי לישון ופתאום שמעתי
פיצוץ אדיר" מעידה שרה בת נחום בן שלום שישנה בחדר הסמוך
"נבהלתי נורא וקראתי למשטרה, לאחר מכן נדמה לי שהתעלפתי". "לפי
דעתי" אומר חיים מהמכולת ששמע את הפיצוץ ומאד התרגש "קו-אופ
הרבה יותר זולה אבל השירות של סופר-סל הרבה יותר טוב!". הלוויה
של האיש תערך ב 24.7


התרגשתי נורא מהכתבה בעיתון, כי זאת היתה הפעם הראשונה שכתבו
עלי בעיתון. לגמתי לגימה אחרונה מהקפה והלכתי להתלבש, כאשר
גמרתי להתלבש ירדתי ללובי שם הגישו קפה ועוגה.לקחתי את הקפה
וכאשר יצאתי החוצה נתתי את הקפה לכלב, כי פחדתי שהקפה מורעל,
אם הכלב ימות מסתבר שהקפה מורעל ואם הכלב לא ימות יסתבר שהקפה
לא מורעל, הרגשתי מאד חכם ונתתי את הקפה לכלב. התחלתי ללכת
כאשר הבחנתי בזווית העין שלי שמישהו עוקב אחרי, התחלתי ללכת
במהירות וניסיתי לאבד אותו בקהל הגדול של השוק אך ללא הצלחה,
הוא היה גדול וחזק והיה מנוסה ככל הנראה בלעקוב, אך לא ויתרתי,
נכנסתי לאחת הסמטאות ושם פניתי שמאלה, כאשר פניתי שמאלה לקחתי
במהירות צינור ארוך וצר מברזל וחיכיתי לו בפינה, כאשר פנה האיש
גם שמאלה חבטתי בו עם הצינו בכח רב, הוא התקפל ונפל על הרצפה,
הוא לא מת הוא רק התעלף אמרתי לעצמי כאשר בדקתי את הדופק שלו
במיומנות. גררתי את הגוף שלו למלון. כאשר נכנסתי למלון הפקיד
אמר לי: "מצטער, אבל אסור להכניס גופות למלון"
"זה בסדר," אמרתי "זה החתול שלי, אני יודע שהוא נראה קצת אנושי
אבל זאת תקופת ההתבגרות של החתול שלי והא משתנה!" , "אם כך"
אמר הפקיד "זה בסדר".
לקחתי את הגופה של האיש והכנסתי אותה לחדר שלי, שם קשרתי את
הגופה לכסא שכשאר האיש יתעורר לא יוכל לברוח. כאשר האיש התעורר
הוא ניסה להשתחרר אך ללא הצלחה, החלטתי לחקור את האיש.
"תשחרר אותי" אמר האיש "מה עשיתי לך?"
"קודם תאמר למה עקבת אחרי" אמרתי "ואז אני אשחרר אותך"
"הייתי צריך לדעת מה אתה עושה בערב הסעודית"
"מי שלח אותך?"
"סאסי שלח אותי, סאסי סוסיאל!"
מיד הלכתי אל המחשב הנייד שלי ובדקתי במאגר הנתונים שלי מי זה
סאסי סוסיאל, לאחר דקה זה מצא את השם המבוקש, הוא היה פושע מאד
מבוקש בין הפשעים שהוא עשה היו:
רציחת ג'ון (פוליטיקאי), תכנון וביצוע שוד יהלומים, הכנת
ג'חנון בשבת, הריגת 20 אנשים ע"י גז ודריסת שני אנשים עם משאית
כאשר ניסו להציל חתול.
עכשיו הכל התחבר! סאסי רצח את ההורים שלי! הוא דרס אותם ע"י
משאית! ועכשיו רוצה לחסל אותי!
"אני חייב להגיע אל סאסי" אמרתי בקול "אני חייב לנקום! איפה
סאסי?"
"אני לא יודע" אמר האיש "בפעם האחרונה שדיברתי איתו הוא היה
בקוראיה, אך אני יודע שהוא כבר לא שם!"
רצתי אל המחשב הנייד שוב והתחברתי למאגר הנתונים הבין-לאומי של
שדות התעופה שם חיפשתי את השם סאסי, במהירות התברר לי שהוא
המריא לפני כמה שעות ליפן.
צילצלתי במהירות לחברת התעופה והזמנתי מקום במטוס ליפן, יצאתי
במהירות לרחוב עם כל הציוד שלי וחיכיתי למונית.
לאחר 5 דקות של המתנה עבר בפתאומיות ליד אוזני כדור, הסתכלתי
לכיוון שבו נורה הכדור וראיתי שיש שם צלף על בנין של 4 קומות,
הסתתרתי במהירות מאחורי מכונית חונה, כדורים עברו לידי במהירות
ולפתע נפסקו היריות, חיכיתי כמה שניות ואז הסתכלתי מעבר
למכונית וראיתי שהבנין שבו היה הצלף פשוט קרס, וליד הבנין היה
שלט ובו היה כתוב:
"בנין זה נבנה ע"י פל-קל"
רצתי במהירות לעבר נמל התעופה, נכנסתי לנמל התעופה ובמהירות
עברתי את כל הבדיקות שעלו לי הרבה כסף בישביל לשחד כל איש
שבודק את התיקים שלך. נכנסתי במהירות למטוס והתישבתי במושב שלי
וידעית שאני בדרך ליפן כדי
                                לנקום!

ההמשך יבוא ב"אנשים מתים בלילה 3"......







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ראיתי את האור!

הלו, מי הוריד
ת'שאלטר?



אחת שאמ'שלה לא
עובדת בחברת
חשמל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/02 22:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר אילון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה