עכשיו, כשבפיו הוא כבר חש את הטעם המריר-משהו של הכדור הראשון,
החלו צפים מעברי-עברו השירים שליוו את חייו...
הנה השיר "Dreams", שהתנגן ברקע אהבתו הראשונה.
אודי המשיך ובלע כדור אחר כדור, ובמוחו הזה מעגלי שירים
ממעגלות ימיו, הוא הרגיש כמו בקליפ... "לקנות לך יהלום", השיר
שסימן עבורו תחילתה של תקופה חדשה ויפה, "הרבי ג'ו כפרה" -
ימיו הראשונים בעיר הגדולה, "ימי ניסים" - סוף הימים היפים,
סילסולי זוהר ארגוב של ראשית ימיו, "כוורת" של תמימותם. "פתחי
לו את ליבך" של הצבא. אוי, הצבא.
ואז, מתוך מערבולת הזייותיו ושיריו, לרגע חדרה בו ההכרה, שחורה
על מסך שיריו, ומרה כטעם כדוריו - שבמקום אליו הוא הולך, יפה
ככל שיהיה, הוא כבר לא יוכל לשמוע את כל אותם
שירים, רכים, ענוגים, משכרים... וכך, כשהשיר "עם מעט עזרה
מידידיי" של לנון בראשו הסחרחר, הוא זחל בשארית כוחותיו אל
הטלפון וצלצל לעזרה.
אודי נקבר מחוץ לגדר בית הקברות.