השיר נגמר, 4:40 דקות שהתבזבזו מהחיים, 4:40 דקות שלא עשיתי
בהן כלום. 4:40 דקןת שלא הייתי איתך, שלא אמרתי לך שאני אוהבת
אותך.
אני לא מפסיקה לחשוב עלייך, ואיך כל פעם שאני רואה אותך אתה
נראה יפה יותר. והחיבוק שאתה נותן לי לפעמים מלא רגשות,
ולפעמים כשאתה לא מחבק אותי, אני משתגעת, אומרת לעצמי "לא
נורא, כל נגיעה ממך מספיקה לי למלא יום שלם, שבוע, שבועיים
אפילו".
והמחשבה על העיינים שלך, האלה ששוקעים בתוכן, גם אם אתה לא
מסתכל עליי בחזרה. כאלה קטנות שאומרות הכל.
4:40 דקות של מחשבה, למה לא אמרת שאתה אוהב אותי בחזרה? למה לא
אמרת שאתה נמס כשאתה רואה אותי, כמו שהיית אומר פעם? למה אתה
לא מסתכל עליי בחזרה כשאני משתגעת לראות אותך? זה הכל, רק
רציתי שתאמר שאתה אוהב אותי, נתחבק ולא נפרד לעולם. ואתה, אתה
היית בשוק והתעלמת ממני.
4:40 דקות של בזבוז,השיר הכי אהוב עליי שמזכיר לי אותך ואני
בוכה, בלעדייך.
והנה עכשיו מגיעות עוד3:57 דקות שלא עשיתי בהן כלום. עכשיו
נשאר לי רק לחשוב איך אני נפרדת מההוא... |