היא ישבה על הבטון, מרגישה אותו כ"כ קר, נוקשה
בוהה בירח, מתחבא בעננים, ירח מלא
והוא בוהה בה מרחוק, מתקרב,
תנחשי מי זה... הוא לוחש לה באוזן,
אני יודעת שזה אתה... לוחשת בלי קול.
מתיישב מולה ושואל,
למה העיניים עצובות? לאן נעלם החיוך המתוק?
אבל איך אפשר להסביר לו שיודעת מי זה אבל כמו שהוא לא רואה את
פני הירח היא לא רואה את פניו,
מזהה את הקול אבל את הפנים לא רואה...
צלילים מגיעים מרחוק, קצב מטורף,
בגוף אחד קמים, צמודים הגוף מתנועע, לאט, לפי הקצב,
מחול מטורף, בקצב ממכר...
מכירה את הגוף, את התנועות
כמו חלום שחוזר יודעת מה יהיה הצעד הבא
צעד אחרי צעד הכל מתחבר, הירח נגלה
וכמו עשן של נרגילה שמתנדף
הפנים, הקול, המנגינה...
ממשיכה לבד עם הרוח הנושבת
מספרת על פנים, לוחשת את שמו
הדמעות זולגות, צועקות לשמים
עשן של נרגילה?! זה כל מה שזה?!
שונאת את זה, אבל מה זה זה?
רוצה לראות את הפנים, רק פעם אחת...
מי הוא שרודף את אותו החלום? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.