דוד נניק / רגשות בזרם |
בין ענני השלווה
תוגת הערב משתזפת במערומיה
כשמרחוק נשמעים צרורות של משמעות
ורים ועוצרים, יורים ועוצרים.
קירבה מרוחקת
או ריחוק מקורב
יוצרים מערבולות רוחשות בבטני.
אני צף וזורם, נותן למים חמים
לסחוף, לזכך, לשכך את סערתי.
להבת נר המחשבות מרקדת
מטילה צלליות שנעות
ימינה ושמאלה, למטע ולמעלה
מין אור כזה
לא ממוקד
בוער
כבה
שוכח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|