צאר צאר / מלאכית |
הייתי שם
לא, לא חלילה מתתי
אבל שמעתי קולות מלאכים
שמש חורפית שזפה את לבנבנות עורי
נאבקת במשב רוח קריר
שניסה לשווא לעשות עורי חידודין
אבל לי לא היה אכפת
רק הגוף היה שם
הנשמה פרצה לה החוצה
מפליגה לצלילי חליל וויולה
ומלאכים שצבעו קולם לכבודי
הרגשתי לא נח
בוגד
כיצד כל העולם סביבי סוער
ואני גונב לי זמן עדן
מתוק
אוך...
כמה קל להתמכר
כמה קשה לחזור
מי בכלל רוצה לנחות?
שריתי עם מלאכית
צאר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|