שי ספיר / סוף פסוק |
וכשהוא מת שמו הולך ממנו
ונטבע כמו חותמת רותחין
בנשמתם של כל אחד מאוהביו.
והשם יילך איתם עד שיחדול
בשעת נשימה אחרונה
ואז במקומו שמותיהם במכלול
של זכרון שהולך ונשנה, הולך ונשנה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|