היה היה פעם חקלאי ושמו הוא אליהו השמן, כולם היו קוראים לו
ככה, מפני שהיה רזה.
בכל אופן הוא היה חולב מתרנגולות את הביצים שלהם
ומבשל אותם בסיר באח שבביתו. יום אחד ראה אליהו, כי נמצא בשטח
ביתו כלב פצוע שכוב על צדו חסר הכרה, החקלאי אליהו עשה עמו חסד
ולקח אותו לביתו הקט.
בישל אותו וקילח אותו במי חמצן והשקה אותו והאכיל אותו, עד
שהיה מספיק חזק לעמוד ולנבוח ולעבוד שלחוהו לעבוד בחצרו להאכיל
את הפרות בחציר ובגופרית נקייה,
כדי שמאזן הכימיקלים שבגופם יתאזן. וכך ידיעותיהן ביחס לעופות
אוכלות הנבלות והזאבים יהיו בתוקף ולזמן ממושך. |
