אולי קבלת כוח
מלשמוט את הקרקע תחת רגליו.
כמו שמשון הגיבור
גילית את כוחך בהפלת העמודים.

אבל אז פתאום נשארת לבד

והרי ידעת היטב שכך יהיה.
ידעת מראש.
הרי מעטים מאוד הם, הדברים,
שמגידי העתידות אינם
מסוגלים לחזות,
ואנחנו לא חיים היום
בימים של יידעונים ונחשים
המדע כבר הקל עלינו מראש
את כל הניבויים.

החברה הגברית
היא עדיין
בדיוק מה שהייתה.
והרי לא רצית מהשהייתה
אז למה שתהיה לך
חברהגברית?

את לא צלצלת בפעמון
כדי לזמן את האדון
ולמשכו מארץ הגוף והשרירים.
הוא צד לך מזון
ואת נותרת בסלון
וכשגרשת אותו
בהית בפעמון
ואז בעטת.

חשבת לפגוע בבטנו
או באזור רגיש יותר
שיתקפל אז הוא
לשניים, האדון.
או אולי לשבור האף
בקצה חודו של המגף
וכמה זו, בעיטה קטנה, יכלה לשבור לו.

אבל אז פתאום
נשארת
לבד