אני אמרתי כך וכך
כך וכך אמרתי,
קח וקח.
אין תמורה.
אני לא
מתאכזב.
אצבעותייך מנקדות אותי.
הלא לכל דבר ניתנה
זהות.
לכל דבר ניתן מקום, הגייה, צורה.
רק כך ניתן
לדעת היכן
מתחילה ומסתיימת כל הברה.
כיוון שבידי שלי אין דבר מה
וחלל זעיר זה, אף הוא אינסוף של ריקנות
המתרכז בנקודה אחת קטנה
בכף ידך.
אני לש אין
בלוליינות פרקים
לצורה המכילה את
שברוני.
ואין זו מלאכה קלה
ואף אין להקל בה ראש.
ועוד אני אומר
קח וקח
קח וקח אומר,
כך וכך. ועוד
כהנה וכהנה
על היעדר
תמורה.
על אלמנט נפקד, על חוסר זה
או אחר.
אני לא,
אני לא מתאכזב,
אני כלל וכלל לא
מתאכזב. |
