כבר זמן רב
   שאיני כותב שירים,
כי אם הספדים.
ל א ט  אני כותב אותם
- שלא יחושו בפחד
                 מתגנב
אל השיש; מלטף
את הקימורים -
להרגיע את החיה.
משרטט
את האותיות בדמיוני,
מ  מ  ק  ם
את האבנים.

רק,

אני מבקש, שלא
תכעסו עלי. אנא
אל תכעסו;
כל ההבטחות -
ריקם. לא ידעתי.
   ששיקרתי.
לא האמנתי, שכיזבתי
שרימיתי, שאיכזבתי
- כאן ולעולם.


2.9.08
(על חלב שנשפך)