כבר זמן רב
שאיני כותב שירים,
כי אם הספדים.
ל א ט אני כותב אותם
- שלא יחושו בפחד
מתגנב
אל השיש; מלטף
את הקימורים -
להרגיע את החיה.
משרטט
את האותיות בדמיוני,
מ מ ק ם
את האבנים.
רק,
אני מבקש, שלא
תכעסו עלי. אנא
אל תכעסו;
כל ההבטחות -
ריקם. לא ידעתי.
ששיקרתי.
לא האמנתי, שכיזבתי
שרימיתי, שאיכזבתי
- כאן ולעולם.
2.9.08
(על חלב שנשפך) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.