ן
אני זוכר בשנת 92 איך אז נראית
סוערת ורוגשת, עומדת להתפרץ
שמלה כחולה עלייך עם קצף לבן מעטרה
ואיך שבלחיצה התרוממו המים לשמיים.
לראות בהריון להציץ אל מול גבעה
לראות אשה שהיא כנרת מתייסרת בשמחה
זה משהו מלא בשפע, של המון שקצת מפחיד
פן משהו לפתע יגלוש יקרע ירעיד
כמה יפה היית אז שבטנך היתה מלאה
כמה שדות השקית
כמה זהב היה בה, באותה תבואה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.