הדברים אינם כפשוטם
הכל הינו פיקציה שזוחלת בתוכנו
מתחתנו ואל נגד עניינו.
נדמה כי היובל הוא לנהר.
הטל הוא לגשם.
השלולית היא לים.
והילדה בחצאית מיני ומחשוף היא לאישה.

כי מעפר בנו לעפר נשוב .
הפרח צומח וכך גם ינבול .
הגשם את טיפותיו האחרונות ימטיר,
והשמש תאדנה אותן חזרה אל האויר.

בבתי הקברות עוד תמונים אנשים מאשתקד.
ועדיין ישנם המתהלכים בשדות המקוללים.
כבר הספקתי להסתובב חורפים ארוכים בדרכים יפות
שבאורפן תמונים מכאובים.
כבר ראתכם בצללים .
עזבונה את אור הנאון .
בחוץ עוד זורחת השמש.