בחילות בוקר מטורפות. חמסין שלא נראה כמותו כבר שנים באזורינו.
ריב עם בעלה לפני השינה. פקקים מתועבים מלאים בנהגים ישראליים.
ובכל זאת היא שמרה על עצמה מחייכת. לפגישה היא הגיעה באיחור
מיניטורי. סלחנו לה. היא הייתה לבושה בצורה רעננה ומשובבת.
כולם חשבו עליה מחשבות עטירות מין. אני לא יודע לומר אם היא
הרגישה בכל הסקס הזה שתמיד עמד באוויר, אבל אני כגבר בהחלט
הרגשתי בו. לפעמים גם קרה שנהייתי נבוך בעקבות משהו שמישהו אמר
לה. הרגשתי נבוך בשביל כל הזכרים שישבו בחדר. בשמם. ובאותו
בוקר לא היה שום דבר מיוחד. המתנתי למוצא פיה כמו תמיד, וכמו
תמיד היא דיברה וכולנו נמסנו. גם יפה, גם חכמה... אם הייתי
יודע שאחרי אותה הפגישה לא נראה אותה יותר אולי הייתי כובש את
הביישנות שבי וניגש אליה בסוף. אולי מזמין אותה לצאת... אולי
סתם מתרפק על רגעי שיחה אחרונים איתה. אבל לא יכולתי לדעת. מה
הסיכוי...
היא ירדה מהבניין ונכנסה למכונית הקטנה שלה. התניעה ונסעה
לדרכה. ממש דקות ספורות לפני התקפת הטרוריסטים על הבניין.
עד היום אנחנו מביטים בך מלמעלה בתאווה, והיום אני כבר פחות
מתבייש להודות בזה בקול רם. תמיד הכל נראה מבטיח יותר מרחוק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.