האתמול הכאיב לי מאוד.
אתמול עשינו הרבה טעויות.
ועכשיו אני רוצה לחשוב הלאה, לחשוב קדימה.
איני רוצה לחשוב על האתמול, לא משנה אם הוא היה טוב או רע.
לא אהבתי את האתמול.
לא אהבתי מה שקרה, ואיני רוצה שהוא יחזור שוב.
אני מקווה שהאתמול לא יחזור.
אני רוצה להמשיך הלאה, לחשוב קדימה.
אל העתיד.
העתיד שלך ושלי.
איני רוצה להמשיך לחיות בעבר.
איני רוצה להמשיך לחיות באתמול.
לעתים נראה שאני ואת ממשיכים לחיות בעבר, ואני אומר לך שאני לא
רוצה בזאת, אבל שנינו לא עושים דבר.
ואנחנו תקועים בעבר.
העבר הכאיב לי.
כאב לי כשאמרת לי את 3 המלים ההן,
וכאב לי שלא יכולתי לענות לך בחזרה 3 מלים,
כי לא יכולתי לשקר.
לא לך.
כי האתמול הכאיב לי מאוד.
ואתמול עשינו הרבה טעויות.
אתמול לא חשבנו על טובתו של השני.
אתמול לא שחררנו את עצמינו.
מחר לא נעשה את הטעות הזאת.
ואני אהבתי אותך.
אהבתי אותך כל כך.
אבל לא יכולתי לומר לך את זה אתמול.
לא רציתי לשקר.
לא לך.
לא הייתי מסוגל לכך.
אם הייתי משקר היית אוהבת אותי יותר?
או אולי היית חדלה מלאהוב?
אתמול הכאיב לי.
אתמול עשינו הרבה טעויות.
ואתמול הייתה בי סערת רגשות.
ואני אוהב אותך. אני אהבתי אותך. ואני אוהב אותך.
אבל אתמול לא אהבתי אותך.
וכשאמרתי לי בטלפון את 3 המלים ההן,
לא עניתי לך את אותן 3 מלים,
כי לא רציתי לשקר.
לא לך.
היום אני כן אוהב אותך,
מחר אני כן אוהב אותך,
אבל אתמול לא אהבתי אותך,
כי לא יכולתי.
אתמול הכאיב לי מאוד.
אז רק יום אחד בלבד,
רק אתמול,
האתמול העצוב והמייגע,
אתמול לא אמרתי לך שאני אוהב אותך,
אבל היום כן. |