כשהמצב קשה, כל מה שאתה רוצה לעשות זה לברוח.
כשהמצב לא נוח, כל מה שאתה רוצה לעשות זה להתחבא.
כשהמצב סביר, אתה חושב לצאת שוב החוצה.
כשהמצב מעולה, אתה רוצה לצאת שוב החוצה.
עכשיו מה מצבך?
ולמה הוא ככה?
האם זו אשמתך? או האם זאת אשמתי?
האם זה אשמת שנינו?
האם נוכל לתקן משהו?
אתה יכול להמשיך לברוח. אתה יכול להמשיך להתחבא.
אתה יכול להמשיך להתנהג כמטוטלת המתנדנדת פעם הנה ופעם הנה.
אני התמודדתי עם עצמי.
עכשיו זה תורך...