תלך, אני קוראת.
הוא לא מקשיב, אני נרתעת.
הוא מחייך, אני בוכה.
אני כבר לא יודעת.
הסבל שסבלתי, הכאב שעברתי
בגללו
התסכול, הצער, הבכי שלי
לא שווים אותו
אבל כל סיפורי הם כשקר בפי,
איש לא מאמין.
אחרי הכל, הוא בשר מבשרי.
הוא-אחי.
ומי שיאמין ליחסים מסוג זה, מבית כל כך טוב.
אשמתי,שהילד הזה כבר מזמן, מזמן שכח לאהוב?
זה אחי, בשר מבשרי
ואם כזה הוא, אולי גם
אני?
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.