ותרוץ אליי,
ואפתח זרועותיי,
ואאטום מהר את ליבי.

ותבכה על כתפי,
ותנשום בכבדות,
ואקשיב עד תפקע נשמתי.

שוב אקדיש לך
שעות אחדות
מזמני היקר וסבלנותי.

ותמשיך לבכות,
ותשפוך לבבך,
בלי לשמור על הסטריליות שלי.

וכשאצטרך לבכות,
להרטיב את כתפך,
תתנגב, לא תשמע את קולי.

תאטום זרועותיך,
תפתח את ליבך,
ותברח הרחק מקרבי.

שוב אתגבר בלעדיך,
שוב אמשיך לבדי.
בעיותי נשארות שלי.

כי הבנתי מתי
תגיש לי כתפיך,
לפרוש עליהן את ליבי.

לא אפתח יותר
את ליבי אליך,
אך זרועותיי נשארות פתוחות.

לפעם הבאה
שתזדקק למישהו
שעל כתפו תוכל לבכות.

שוב אקדיש לך שעות אחדות מזמני היקר וסבלנותי.
שוב תמעד לרגליי,
תרטיב את עינייך,
כי לא תוכל שוב להרטב מליבי.