|
(מוקדש לחברי קיבוץ יד חנה)
אחים אתם לי
ילדי לנין זקנים
עיניכם נוצצות
זוהרות כמו כוכבים
מתןך הקמטים
לא מתביישים
להיות לא חכמים
ולצעוק בקול רם
שלא מאוחר עדיין
לתקן את העולם
גם אם כשלה הדרך
עדיין לא נסוגים
בוחרים להיות שוטי הכפר
עומדים לבד
מול עולם
שהצביע עבור
העוול
והעיניים בוערות עדיין
כמו אתמול
באמונה טהורה
ולא בגלל אדמה
קדושה
ולא בגלל קברים
אלא אמונה
באדם
יפיתם בעיניי
מכולם
אנשים תמימים
אחיי
|
|
למה יש לך פה
גדול כל כך?
החבר של שלי
שואל את שלי
בפגישה הראשונה
שלהם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.