אתה גומר לקרוא, ומרגיש טיפה ריק.
לרגע אחד העולם מתפרק
ואתה רואה מסביבך, מעבר לאשליה
דברים אמיתיים
ודברים שקריים
ואת המנגנון של העולם,
שמניע את הקיום, את היאוש והתהיה,
את הזקנה והדהיה,
עד תומם של כל הדברים.

ועל הדף אין עוד מילים,
ובליבך אין עוד מחשבות.
ובמוחך מפרפרת להבת הידיעה,
של אותה אמת בלתי ניתנת לביטוי
שמץ מההבנה
על קיומו של העולם,
ועל מהותו של האדם,
ועל סיבתה של הבריאה,
ועליך עצמך.

ועיניך נעצמות, והאש דועכת,
ומנגנון הקיום פועם לאיטו,
ואתה ישן, נסחף בגלי הזמן,
כשבשרך צועד אל מותו.