הופכת את הכל
כל המדפים
הארונות,
החיוכים,
הזכרונות.

ספרים בכל הגדלים
ודפים, דפים, דפים..
של שיעורים,
של בגרויות,
של סתם התכתבויות,
ומחברת של שטויות.

אורזת בקופסאות
לפי סוגים, מינים,
אנשים, מקומות.
תחושות.
סנטימנטים באים במקום ראשון.

מה שעדיין חשוב נשאר קרוב.
ומה שלא...
מה שלא נארז בקופסאות
מפלסטיק.

לפעמים מתחילות
תוך כדי
לזלוג דמעות.
כל כך הרבה תקופות,
כל כך הרבה אנשים,
כל כך הרבה דלתות
שלא ניתן להכנס בהן עוד.

לפחות לא ליותר מביקור קצר.
בתוך קופסא של זכרונות.

שמונה עשרה שנה
בקופסאות.