יותם שווימר / שיר מאוחר מפולין |
בובה קטיפתית קרועה על
גרם מדרגות אנושי
קול נחנק בין ערמות עצמות
ועפר
ארובות גיהינום של פנים נבובות
ואין.
רכבת שהופכת לסיוט מרעיש
צחנה מפוארת של מוות בזוי
תסריט זוועה רצחני
טיפות חקוקות בעור מצולק
לשון אילמת מכאב צרוב
צעקות בחושך מעייף
נקישות שיניים רעבות
ואין.
כי נמות.
2.
צריחות שצרחתי נואשת
הפסקתי.
נשימתי הושתקה
על ידכם.
שפתיי רועדות כדיו מימיי
אישוני מורחבים
סהרורית נפשי.
כי אמות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|