משפטים של לפני שינה.
כן, יש גם כאלה. משפטים שמסכמים את היום שהיה ומקיים לזה שיבוא
אחריו, תוהים על הערות המפתיעה שאליה התכוונה המשוררת, בעודה
כמהה להתנחם בחיק השינה, עד תבוא השמש להצילה בשנית.
זהו. עוד יום הותיר את חותמו השנוי במחלוקת בלב הכותבת, בנפשה,
בחייה. חוויות נטמעו בנשמה ורגעים, שיישכחו לעד, אם לא נשכחו
עד כה, דואגים להשאיר פרגמנט קטן של רגש, תחושה כה חזקה שלא
תישכח בקלות, לפחות לא בעולם הדה-ז'ה-וו. מתישהו בעתיד, כל אחד
יסתכל על רגע מסוים בהווה ויאמר "הרי את זה כבר הרגשתי פעם!".
כך פועל ההיום על המחר, שבכלל יכיר אותו כאתמול הרחוק.
ומה בהן, מילים אלו, כי יכבירו השפעתן על המוני האדם?
מילה, כידוע, שווה חיים. ומילה של לפני השינה, בהיותה כזאת
מכורח הצורך וביד המקרה, תציל, תיצור או תהרוס חלומות. במקרים
אחרים היא תדיר שינה מעיני אדם זה או אחר, שבסופו של דבר ייקח
לידו, אולי, עט ודף, וינסה להסביר את התחושה שמעבירות בו מילים
שכאלה; קצת אחרי הערות, קצת לפני החלום, קצת בדרך של כל דבר
ושום דבר, והמון המון באמצע.