מאז שהלכת ממני אני כל כך עסוק,
מסדר שום-דבר אחד לפני שום-דבר אחר,
מסיר פירור פה אוסף אחר שם,
זמזום מטורף בלי תדר מוגדר
אני עסוק. מאוד.
כמו שק עדשים קרוע שתכנו התפזר סביב
אני מלקט עכשיו אחד אחד אחד,
מחזיר לשק
אני עסוק. מאוד.
בלילות אני מתהפך על יצועי:
אין לי ספק שעדש אחד מתחת למזרון מציק
איני מוצא אותו, אני מחפש
בין הסדינים, מתחת לכריות בין הקפיצים
הדוקרים
גם בלילות
אני עסוק. מאוד.
תמיד חשדתי, פירורים ועדשים --
אין להם אלוהים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.