היא ישנה עכשיו ועיניה עצומות
כל כך קרובות הן כל כך שלוות
ואני שבעיני אנוש מביט אלפי שנים
שוחה בהן בשקט אל תוך הערפילים
נשימתה פקוחה עכשיו מתנגנת בחוזקה
חזה עולה ויורד מייצר תילי ערגה
צופה בה בשקט משעין לחי על מרפק
מחפש להיות קרוב, מנסה להתרפק
יכולתי אולי לחבק אותה כעת
לקרוע בגדיה הקלים מעל מקדש גופה המרטט
מתוך סחרורי השחר והנץ הטללים
להיות שוב בתוכה ולתנות אהבהבים
יכולתי להיות עכשיו רומנטיקן משתפך
איש המכחול, השורה, הקלידן המפכפך
אבל קסמה שובה אותי בצורה לא ברורה
מביט אל תוך עיניה, כל הלילה, ללא הפסקה |
