המסכה התקלפה זה מכבר, הבובה שבצד העלתה קרעים ושכבה דקה של
אבק כיסתה את הצמר הישן.
הטלויזיה דלקה, שלג ריצד על המסך המטונף.
הקטקטים נעלמו מהכפר.
דרדסבא מת זה זמן רב, והקרקס הנודד של גרגמל עבר בין הערים,
מציג את האנשים הקטנים והכחולים למול הקהל הרחב.
רכבת ההפתעות ירדה מהפסים בתאונה מחרידה, ואוחסנה עמוק במחסן.
העמק של טאו טאו הועלה באש, ועכשיו בונים בו מפעל לכלי נשק
חדישים.
מה שנשאר מהרובוטריקים זה כמה שלדי פח מעוקמים שזרוקים להם
בנחת בחצר האחורית, מעלים בשלווה חלודה חביבה וכמה ניצני גראס
גודלים בתוכם.
כרתו את היער הגדול.
טוב טוב הוליך אותם אל העיר, כל הגמדים בארגז בתוך ארגז על
גלגלים, נוסעים אל עבר הלא נודע.
המשאית קטלה את החלום.
ומה שנשאר זה גלגל בודד, כמה שברי עץ על הכביש, וכתם דם זעיר
שכבר נעלם בתוך האספלט החם.
הילדות אחזה נואשות בקצה, חורקת שיניים בכוח, מנסה שלא ליפול.
כולם היו בניה..
ואת כולם לקחה המציאות...
אלוהים שלי, בקטע הזה לכלכת.
שלך
פיטר פן
בית החולים על שם ג'ון מקנרסון, אנגליה.
( נפטר בשעה 12:52 מהתקף לב, בן 12 היה במותו) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.