לקום לאחרי הגשם.
מכורבלת במיטה בעיניים עצומות,
פותחת אותן לרגע ומתחמקת שוב
מההכרה.
לקום לאחרי הגשם
רגליים יחפות על רצפה קפואה
ריח של אדמה רטובה ועצים שטופים
בברכה.
רוח קרה נעימה וחודרת
שכמו מחייכת מלטפת
נעצרת לא עוצרת
לא לוקחת אותי אתה
לא הפעם.
הפעם אשאר כאן.
לקום לאחרי הגשם
טעם מתוק של וניל בפה
טעם של החמצה איומה בלב
כי כל מה שרציתי
לא נשטף בגשם
נותר עומד מולי
לא נותן לי מנוח, לא נותן לי לברוח.
מראה מלאת אדים ואני מתחמקת
יפה מתוקה היא צועקת
בואי אליי מלחשת
תתמודדי!
לקום לאחרי הגשם
הכל מלא כל כך
הלב שלי ריק כל כך
משותק.
כמו נשטפו רגשותיי בגשם,
ואולי זה סימן
שלקום לאחרי הגשם
זאת בקשה
תחינה
איך ייראו חיי בלעדייך
אם נשטפת גם את
בגשם דמעותיי....
לקום
לאחרי
הגשם
יש רוח קרה
מכשפת
מרקדת בחלון מול פניי הבוכיות
וזה מזג אויר קר כל כך
וזה לילה נפלא כל כך
למות בו.
להיקטף בשקט
נבלעת בקסם
נעלמת בשקט
טיפות הגשם יכסו על רעש צעדיי
בלילה תבלע אותן האדמה בלהט
בבוקר ייקברו תחת הבוץ כל סודותיי
כמיהותיי השקטות.
ויש ריח של תפוזים
שמסמם אותי בשקט
שגורם לי הבנה כואבת כל כך.
זה לילה נפלא, עם קולות של רכבת
שנוסעת רחוק וכבר לא מחכה.
הלוואי והייתי אני
כאותה הרכבת
אבל אני,
גם כששורפים את מיתרי לבי
גם כשצורבים את אהבתי
גם כשמכבים את לילותיי
אני נשארת
ושוקעת
בתוך הבוץ הזה
בתוך חיי.
ויש רעש של התחלה
ודממה של סיום
וזה לילה כל כך יפה
למות בו
מאהבה
