שוב הוא לא נתן לי לשחק בבובה האהובה עליי. זאת כבר הפעם
השלישית היום ונראה לי שספיידרמן לא היה צריך לערב בעניין שוב
את רותי הגננת.
דם פרץ מהחלל שפעם הייתה בו שן חלב מתנדנדת. הוא התחיל לבכות.
הוצאתי את השן שהייתה תקועה לי באגרוף זרקתי אותה על הרצפה
ולקחתי את ספיידרמן. "ניצחנו" הוא לחש לי. הרגשתי מצוין, סוף
סוף זכיתי במשהו בכוחות עצמי. הילדים האחרים בטח יחשבו פעמיים
לפני שינסו להפריד ביני לבין ספיידרמן.
השן הייתה מונחת על הרצפה, והוא, עדיין בוכה זחל לעברה. כשהוא
שלח את ידו הוא ראה לפתע צמד רגליים משני צדי השן. הוא חשב
שזאת רותי באה לראות על מה המהומה וכבר הכין בראש מה להגיד
בשביל שאני אחטוף, חכה חכה, מחר יום חדש, אך כשהוא הסתכל במעלה
הרגליים הוא ראה שזאת בכלל לא היא. כשהיא התכופפה להרים את השן
ראיתי שהיא דומה קצת לצופיה שבאה ללמד אותנו ריתמוזיקה בימי
שלישי. היא נתנה לו מאה שקל בעד השן והלכה.
למחרת נפלו לו שתי שיניים ולי אחת. הפעם אני לקחתי את כל
השלוש. לא עזרו לו כל תחנוניו, אותה עניינו רק השיניים, לא של
מי הן פעם היו. מאותו יום יצאתי לא רק עשיר בשלוש מאות שקלים
חדשים אלא גם בידיעה מה אהיה כשאגדל, אסיסטנט במרפאת שיניים.
בסוף שירותי הצבאי במרפאת שיניים אי שם ברמת הגולן כבר הייתי
מסודר כלכלית. אבל זה עוד כלום לעומת המצב עכשיו כשאני עוזרו
של ד"ר קוטושוב. הבן אדם לא גומר טיפול בלי לסדר לפציינט לפחות
שן זהב אחת. כמובן שבעקבות האינפלציה מאז היותי בגיל הגן מחירי
השיניים עלו פלאים. התעריף שלי עומד היום על 500 ש"ח לשן חלב,
1000 ש"ח לשן חותכת, 1500 ש"ח לטוחנת ו- 1700 ש"ח  לשן בינה.
הכל במזומן טבין ותקילין.
אני כבר עובד אצלו כמעט שנתיים. הוא סידר לי מערכת שיניים
תותבות מצוינת. כל לילה לפני השינה אני שם אותן בכוס. לא צריך
לצחצח ומי בכלל שמע על חוט דנטלי.
ראיתי היום את צופיה משיעורי ריתמוזיקה בגן כשבאתי לבקר את סבא
שלי בבית האבות. איך שהיא הזדקנה. היא לא זכרה אותי אבל אמרה
לי שעוד שבוע הבת שלה באה לבקר אצלה ושהיא תשמח להכיר לי אותה.
אמרתי תודה למרות שאני יוצא עכשיו עם אותה אחת שפעם הייתה דומה
לה. היא עדיין קונה ממני את השיניים ולא הזדקנה אפילו ביום מאז
אותו יום בגן רותי. היא אומרת שהיא אוהבת את המגע של החניכיים
החשופים שלי.
בסך הכל כבר כמעט חמש שנים שאני עובד במרפאות שיניים וכבר
התרגלתי לריח הנורא שיש שם, אני כבר לא מריח אותו בכלל. אבל
לריח שיש לה כשאני יורד לה אני לא אתרגל גם עוד אלף שנים. טוב
שלפחות אחד מאתנו לא בן אלמוות.