אהוב שלי,
שוכבת במיטה, האורות כבויים, מודעת לסימני האהבה שהשארת על
גופי, מחייכת לעצמי בחושך, מלטפת את הכרית שלידי- הכרית שלך,
וחושבת על כמה שאני אוהבת את הנוכחות שלך, להרגיש אותך לידי,
שקט, ללטף אותך, להרגיש את חום גופך, להצמיד אותך אלי חזק, כמו
מבקשת שלא להפרד לעולם.
לדבר איתך, לצחוק איתך, להתמכר לשטויות שלך ולשגאונות שלך,
להתייעץ איתך, לראות את הסיפוק שלך או לשמוע אותו בקולך.  
להתרגש איתך,  להבין אותך, לא להבין אותך, להסביר ולהקשיב
להסברים שלך, לכעוס עליך ולסלוח, להתנשק איתך, להרגיש אותך הכי
קרוב שאפשר, להרגיש אותך בתוכי, לדעת אותך ולהנות ממך כשאתה
יודע אותי.
להתגעגע אליך כשאתה עוד פה, להתגעגע אלייך כשאתה לא פה, להרגיש
את השקט והשלווה בין ידייך.
לסמוך עלייך שתמיד תמיד תרצה רק שיהיה לי טוב, לרצות שתמיד
תהיה הכי מאושר שאפשר, לאהוב כל רגע איתך, לחלום עלינו יחד- על
הילדים שלנו, על החיים שלנו, על הדברים הכי קטנים כמו איך יראה
הבית שלנו, ואיפה נגור? ואם תהיה לנו חצר או לא? ולמי יהיו
דומים הילדים? האף של אבא? החיוך של אמא? יכולה כמעט לראות
אותם רצים על הדשא אצל ההורים שלי, ואותנו מתבוננים בהם במבט
האושר הזה שיש רק להורים כשהם מביטים בילדים שלהם, יכולה כמעט
לטעום את הטעם של האושר הזה.
לפגוש את החברים שלך, להפגיש אותך עם החברים שלי, ארוחות ערב
אצל ההורים שלך או ארוחות צהרים אצל ההורים שלי, להחליט איפה
עושים את החגים: פסח אצלי? ראש השנה אצלך? או להפך? או אולי
בכלל לסוע לחו"ל בחגים? נוסעים עם הילדים? או בלי? להשאיר את
הילדים אצל ההורים לסוף שבוע רק בשביל להיות ביחד בשקט בבית.
סופי שבוע שלמים שלי ושלך לבד בלי לעשות יותר מידי, רק לדעת
שאנחנו שם כשנרצה. ערבי חמישי של כדורסל בשבילך ולצאת עם חברות
בשבילי, לחזור אלייך בסוף היום.
לראות איתך סרט ולהתחבא בך כשיש קטע מפחיד, לספר לך הכל גם מה
שאני יודעת שיגרום לך להסתלבט עלי או לכעוס עלי ולדעת שזה
בטוח.
להיות נבוכה איתך ופתוחה איתך להשתנות איתך, להסתכל עלייך
בגאווה ולדעת שאתה שלי, לאהוב את ההשתקפות שלי בעינייך, לאהוב
את מי שאתה את הכוח שלך אל מול הפגיעות שלך, את החוזק אל מול
העדינות, את הכעס אל מול הרוך את הפחד אל מול האהבה.
להבנות איתך צעד אחר צעד.
ולאהוב לאהוב לאהוב...