|
הנערים שיושבים בשדה
מחכים שיזמנו אותם
הם מחכים לסיום
הם מחכים ורק כואב
הם נשרטים מקוצים
הם נקברים בחולות
הם נטרפים לאט
לא מרגישים דבר
לא יכולים יותר להקשיב
ורק אם יקחו להבה
וישרפו איתה בשדות
הם יהיו לאפר וינצלו
ולא יסבלו בשדה הירוק |
|
|
אני תמיד יכול
לחזור לגליל.
פיני גרשון,
בשיחת ניחום עם
אלמנו של ברוך
גולדשטיין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.