צועדת בשבילים
נופלת למטה
לא מחזיקה מעמד וצונחת
התהום עמוקה
תהום הבדידות
נאחזת בכול גוף שזז
מנסה למשוט את עצמי
מתוך מי המפל
זה כבד עליי
מנסה להתרומם
אבל נופלת בשנית
מנסה להתאושש
וחוזרת למצבי
הכבדות של נפשי
לא שולטת בעצמה
יש לה רצון משלה
מחזירה אותי לימים ההם
שבהם הייתי אני
ואתה היית אתה
וגם את היית שם
כולנו היינו חיים
והבדידות בעולם הייתה
דבר חולף של החיים
ושוב מוצאת עצמי
נאחזת בעוד עמוד של מים
נאחזת ומחליקה
שוב לאותה לתהום של חוסר
אהבה.