מוזר לי שיש פה טפט בצבעים
ואנחנו צורחות או שחור או לבן,
"תקחי נשימה עמוקה ותאמיני -
עוד יהיו גם סוסים לבנים עם כנף"
אך בחדר תחושת לחות וחרדה
כשבפינת החדר מתאדה בקבוק הבשמים
בריחות ממכרים של קביעות.
לספור עד שלוש, לשאוף ולחתום
המחאה לפקודת עמותת התמיכה
לכושלי זוגיות והוגי נוחיות,
גם אני בלעתי סופים בטעמי תשישות
קצת צורבים בשיניים מרוב הקרירות
אבל כבר לא מסתפקת אחרי שהכרתי
טעם משקה של דכדוך,
זה כמו לשמוע גזוז אחרי שעות של גבעתרון
אומנם מילים עבריות, אבל לא בקולות.
מפלסת דרכי בעולם מרצד בעשן
כשנשמתי ממך ונשפתי עבר
אז אמרת לי "אז מה" ו-"תוציאי לשון"
"לא התחממתי מספיק בשביל שיגרות לי לבכות".