New Stage - Go To Main Page

דנה בן נתן
/
קשה לי לפסוע כך

הררי איומים. עננים מתכהים.
מחר, עוד יום, שבוע, שנה, אולי מאה שנה
טומנים בחובם פחד מחודש. מהחדש.
ממך. מאמא. מאח קטן. אנשים זרים.

תשישות יכולה להשחיר.
להגביר דופק, להזרים דמעה,
לרצות להיזקק, וקצת לבכות על כתף.
להוליד תקווה.
לחשוש מכל מה שחייבים לעולם.

נסיעה למסע רחוק ומאיים. הביתה.
לנהוג כמי שמעולם לא ברחה להרים מבודדים.

ואתה.
אלוהים, כמה פחד.
מכווצת חזק את העיניים
לסחוט את הדמעות.
ולחכות למחר.
כאילו הוא צופן סיכוי לאושר,
לדבר חדש.

קר לי, אני קצת רחוקה מעצמי.
נוברת מסביב בפחד, בכאב. לא נוגעת חזק.
אבל מחר, מחר אחר,
הכמיהה עושה את שלה.
מחר לא יהיה פחד איום ותשישות,
אולי גם אתה תהיה כאן ליד. קרוב.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/3/01 1:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה בן נתן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה