מ. יציק / תופר את עור התוף |
כמו השמיעה שלה. די לה בהד
כוזב אחד, והיא חוזרת
עירומה בתשובה.
יום אחד עוד אמצא את הדרך הישרה
ללטף את קוצו של זנב השיקשק, לפשפש
בכיסיהן של הקואלות, לומר
"לא" לבנות-היענה.
בינתיים,
כשהיא באה אליי לסובב בקבוקים
ביזנטיניים, גופי נענה ברצף של קריאות
חובה, והאמת
אף היא מתכופפת, משעינה
סנטרה על קצה המדרגה החמישית, מפנה
מבטה לאחור, כאילו רק מחכה
להתמסר לה,
באדיקות של יראת-שמיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|