בַּמַּחְלָקָה הַסּוֹפָנִית דּוֹדִי נוֹבֵל,
אַט אַט חָדֵל.
אָדָם זָקֵן, חֲסָר אוֹנִים,
לֹא חַי, לֹא מֵת,
כְּעֵץ בְּלִי שֹרֶש וְעָנָף,
עָלֶה נוֹשֵׁר, נִדָּף -
צִפּוֹר שְׁמוּטַת כָּנָף.
תִּגְמֹר אֶת הַדַּיְסָה,
תּוֹבַעַת בְּאָזְנוֹ
אִשָּׁה אַחַת רַחֲבַת יָרֶךְ,
דּוֹחֶקֶת אֶל בִּרְכּוֹ
שִׁפְעַת בְּשָרָהּ הַמִּתְפָּרֵץ.
אֵינוֹ קוֹלֵט דּוֹדִי, אֵינוֹ שׁוֹלֵט.
רֹאשׁוֹ לֹא מִתְעַרְפֵּל
מִבֹּשֶם מַחְמָדֶיהָ,
עוֹרוֹ אֵינוֹ נִצָּת
בְּחֹם שׁוֹקֶיהָ,
דָּמוֹ לֹא מִתְהוֹלֵל
מוּל כֹּבֶד צְרוֹר שָׁדֶיהָ.
בַּמַּחְלָקָה הַסּוֹפָנִית הַזְּמָן אוֹזֵל
אַךְ מִסָבִיב
דָּבָר אֵינוֹ עוֹמֵד מִלֶּכֶת -
אוֹהֲבִים טוֹוִים אֶת חֲלוֹמָם,
הַלּוֹחַמִים נוֹפְלִים כָּךְ סְּתָם,
וְעוֹלָלִים בָּאִים אֶל הָעוֹלָם,
שָׁעָה אַחַר שָׁעָה.
לֹא מִתְאָוֶה דּוֹדִי,
אֵינוֹ טוֹוֶה חֲלוֹם;
נִגָּף מִפֹּה לְשָׁם,
מִשָּׁם לְשׁוּם מָקוֹם.
עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת -
דַּיְסָה, אִשָּׁה גַּסָּה,
שִׁנַיִם תּוֹתָבוֹת.
וְאָנֹכִי רוֹאֶה -
דּוֹדִי שָׁלֵו עַכְשָׁו;
כְּבֵן יוֹמוֹ יָשְׁרוּ קְמָטָיו,
וְהוּא קָרֵב
אֶל שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן,
דַּיְסָה נִגֶּרֶת בֵּין שְפָתָיו,
כְּמוֹ יָמָיו הַנִּגָּרִים
כְּמוֹ חַיָיו.
מרץ 1995
"בית דינה", לכבודם האבוד
של סבתא חיה ודוד ברוך עליהם השלום.
|